לתרומות לחץ כאן

רב מסדר קידושין שנוטל שכר והוא גם אחד מעדי הקידושין

שאלה:

מצוי בעיקר בחתונות חילוניות שהרב שעורך את החו"ק מביא איתו אדם נוסף שיהיה אחד העדים בקידושין יחד איתו או שהוא מצרף אליו את אחד המוזמנים שאינו קרוב אליו ולחתן ולכלה , ואע"פ שהוא נוטל שכר על עריכת חו"ק כשכר בטלה וטרחה מ"מ הרי הוא נעשה נוגע בעדות שהרי הוא הרב שמסדר את הקידושין ונוטל שכר על כך ונוגע םפסול לעדות ,האם אין שום חשש הלכתי ולכשרותם של הקידושין האלה?

תשובה:

שלום רב,

אין בעיה בקידושין כאלה. זה לא נחשב לנוטל שכר להעיד או לנוגע שהוא פסול לעדות. כלומר, עצם העובדה שיש לו נגיעה שהקידושין יתקיימו (כדי שיוכל לקבל שכר על עריכת החו"ק) אין זה נחשב לנוגע. יתרה מזה כתב בשו"ת רדב"ז ח"גסי' תקז על אדם ששכר שני עדים כדי שיבואו לראות להיות עדים בעת שהואמקדש אישה, וכך כתב שם: ונראה לי שהיא מקודשת לגמרי מן התורה דהא דתנן הנוטל שכר להעיד עדותיו בטלין איירי במי שהיה יודע לו עדות ונוטל שכר כדי לבוא ולהעיד שרוצה לכבוש עדותו וקעבר על אם לא יגיד ונשא עונו ודמיא ממש למי שנוטל שכר לדון שיודע הדין ואינו רוצה לדון להם אלא בשכר וכיון דמחוייב מן התורה לבוא ולהגיד ואינו מגיד אלא בשכר עדותו בטלה אבל מי שאינו יודע לו עדות ואומר לו תבוא עמי להיות עד בדבר זה אינו מחוייב בדבר ולפיכך אם נטל שכר כדי לראות הדבר כדי להיות עד שרי".

ראה בשו"ת בנין ציון ח"א סי' קנז שדחה דברי חכם אחד שרצה לומר שהמסדר קידושין לא יהיה א' מהעדים משום שיש פו פסול נודע משום שהוא לא יקבל את שכרו אם לא יתקיימו הקידושין. והבנין ציון שםדחה את דבריו שהשכר הוא בכלל על סידור הקידושין. וראה עוד בשו"ת מהרי"א אסאד סי' מ' שפסק כן שאין בזה בעיה.

ראה עוד בשו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' תשנו שנשאל על כך וביאר:

"ראיתי באוצר הפוסקים (מ"ב) שמביא להחמיר בפועל שיש בו פסול נוגע שרוצה טובת אדונו, ולפי זה תלמיד לרב פסול, ועיין באור החיים פרשת שלח (י"ד י') שפוסל יהושע לעדות על משה שהוא משרתו. אבל נראה שפועל או תלמיד אינו אלא אוהב ולא פסלינן ליה לעדות, וכ"ה בפתחי תשובה חו"מ ס' ל"ג בשם התומים שהביא ראיה שאין עליה תשובה מהרמב"ם ששכירו ולקיטו כשרין לעדות, ועיין בתשובות הר"י מיגש סי' קס"ג שדינם כאוהב שכשרים, ועיין בשדי חמד (חלק ה' בדברי חכמים סי' ס"ג) להקת פוסקים שמכשירין בזה"

עוד הוסיף שם: "לכן מדינא אין לפסול לעדות קידושין נוגעין כאלו, ועיין בגט פשוט למהר"ם בן חביב סי' ק"נ סק"ט שהכריח מדין נוטל שכר להעיד שכ' הרמב"ן שפסולו רק מדרבנן, ומ"ט לא פסיל משום נוגע, ותירץ הואיל ואינו נוטל אלא שכר טירחא לא הוי נוגע, ולכן כתב שם לחוש שאם נוטל שכר הרבה להעיד לפסול משום נוגע, אך כ"ז בנוטל שכר להעיד אבל כאן שהשכר הוא עבור סידור הקידושין וגם זה כשאינו אלא בגדר שכר טירחא נראה שמדינא אין לחוש וכמ"ש".

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל