שאלה:
שלום כבוד הרב !
כתוב משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן שמשמע שאיפלו זב או מחוסר כפרה אין מעכבתו כי אם ביאת שמשו שנאמר ובא השמש וטהר אחר יאכל מן הקדשים [רע"ב]
סתם שאלה עכשיו : מי אמר שהפסוק והדרשה לא נדרשים לאחר שיביא קרבנו שרק באתו ערב מותר בתרומה
כמדומני ש"זה פשוט קל וחומר : ומה קודשים מותרים לאחר הקרבת החטאת [כמו שכתבו בפרשתן "והקריבו הכהן… וטהרה"] קל וחומר תרומה, נכון ?
ב. אם כן מאיפה לומדים שהדין של "וטהרה" הוא לכל הטומאות ולא רק בדין יולדת ?
יש על זה אולי פסוק בהמשך או משהו ?
תשובה:
שלום וברכה,
הקל וחומר שהבאת זה להיפך שצריך טהרה אחר הקורבן, ובתרומה לא צריך טהרה של הקורבן אלא מספיק הערב שמש.
התשובה לשאלתך מובאית בגמרא ברכות ב, א שנלמד מהפסוק ובא השמש וטהר, שהשמש שקעה אז מותר לו לאכול מהתרומה. ובוודאי שאם שקעה השמש עדיין לא הביא קורבן כיון שקורבן יוכל להביא רק למחרת. והגמרא שואלת מי אמר שטהר זה השמש אולי שהבן אדם יהיה טהור, והגמרא מתרצת שלא כתוב ויטהר אלא וטהר, שהשמש עברה לה ושקעה החמה, מותר לכהן לאכול בתרומה.
