שאלה:
אשתי נוהגת לבדוק דם בביצים כבר אחרי ששופכת אותם על המחבת (כמעט אף פעם אין דם וכך היא חוסכת זמן). אך הפעם היא ראתה דם ומיד שפכה את הביצה מהמחבת לכיור. המחבת הייתה רותחת, אך המקום של דם לא נראה שהספיק להתחמם, כי היא שפכה מיד ממש. מה הדין של מחבת? האם צריך לחשוש לגבי כיור?
תשובה:
שלום וברכה
אם מדובר בביצה בפיקוח תנובה אין חשש על הכלים, ומספיק לחומרא לא להשתמש במחבת 24 שעות, גם מותר מעיקר הדין לאכול את החביתה על ידי הוצאת הדם עצמו, אלא שראוי להמנע, אם מדובר בביצת תרנגולת המופרית מזכר, יש להכשיר את הכלים.
מקורות:
בנוגע לביצה המופרית מזכר, למנהג האשכנזים תמיד היא אסורה כולה, ולמנהג הספרדים אם הדם נמצא בחלמון כולה אסורה, ואם בחלבון רק הדם אסור, ראה שו”ע ורמ”א סי’ סו סעי’ ג.
לגבי ביצי תנובה יש דיון בין הפוסקים, ונקדים תחילה:
בנוגע לאיסור דם בביצים יש הבדל בין ביצים מופרות – שבאו על ידי זכר, שאם יש בהן דם דינן כמאכלות אסורות והכלים נאסרים וכו’, לביצים שאינן מופרות אלא מלאכותיות – על ידי חימום, שהדם בהן אסור רק משום מראית העין, ורק הדם עצמו אסור ושאר הביצה מותרת. ראה שו”ת אגרות משה יו”ד א ומנחת יצחק ח”א סי’ קו, ויביע אומר ח”ג יו”ד סי’ ב.
ביצי תנובה, רובן אינן מופרות, אולם כ15% מהן מופרות, ובזה מעיקר הדין יש ללכת אחר הרוב ולהקל בדינן כדלעיל וכן הוראת הגר”ע יוסף ביביע אומר ח”ב יו”ד סי’ ב ובח”ג סי’ נז, אולם יש שהחמירו בזה, ראה מנחת יצחק שם ואגרות משה שם סי’ לו ובשבט הלוי ח”ב סי’ כב, וכך מנהג העולם. אלא שגם הם לא החמירו אלא שיש להשליך את הביצה כולה, אבל הכלי בו בושלה לא צריך הכשרה ודי בכך שמניחים אותו 24 שעות ללא שימוש.
