התרת נדרי צדקה

שאלה:

שלום רב,

כדי להימנע מלעשות דברים אני נשבעתי בשם ה’ שלא אעשה כך וכך, ובאם אני אעשה זאת אני חייב לשים 4,000 לצדקה.
היה לי התלבטות אם אמרתי דבר מסויים או לא בשבועה, ולא היה נראה לי שאמרתי בשבועה אז עשיתי.
עכשיו אני לא בטוח אם כן או לא אבל יכול להיות מאד שכן.

מה אני צריך לעשות?
הכסף זה הרבה מדי אבל שייך.

תודה מראש!

תשובה:

כיון שיש ספק על מה חל הנדר והאם חל וכו', יש לעשות התרת נדרים.

מקורות:

אני מעתיק לך מדברי רבי יוסף פליישמן שליט"א אב"ד נתיבות חיים בענין התרת נדרי צדקה:

א. אדם שנדר לתת צדקה לעני [אפילו לעני מסוים (ואין צריך להשאל בפני העני דוקא. בית מאיר (יו"ד סי' רכח סעיף כ ד"ה ש"ך ס"ק מ"ג).] או למוסד צדקה, ורוצה לחזור בו, יכול להישאל על נדרו בפני שלשה אנשים, והם יתירו לו את הנדר (טור ושו"ע סי' רנח ס"ו).

ב. לדעת רוב הפוסקים אפשר להתיר נדרי צדקה כשהנודר מתחרט, אף אם אין לו 'פתח' שמחמתו כל הנדר נחשב כנדר בטעות (ש"ך סי' רנח סק"ד) בשם שו"ת רבי בצלאל אשכנזי (סי' יד). אמנם אסור להתיר לו את הנדר ללא סיבה, אלא רק כשיש לנודר סיבה מוצדקת לחרטתו, כדי שלא לגרום הפסד לעניים (שו"ת הרדב"ז ח"ד סי' קלד).

ג. הפוסקים הזכירו מספר סיבות מוצדקות להתרת נדר צדקה, וכדלהלן: א. אם חל שינוי לרעה במצבו הכלכלי או הבריאותי של הנודר או של קרוביו (מהרש"ם ח"א סי' סז ד"ה ואולם). ב. כשהנודר רוצה לתת את הכסף לקרוביו שהם גם נזקקים לצדקה (מנחת יצחק ח"ב סי' לט אות ג) עפ"י ספר חסידים (סי' שכד). ג. כשהנודר רוצה לתת את הכסף עבור מצוה אחרת (בית יצחק יו"ד ח"ב סי' עח). ד. אם לא נדר בפה, רק החליט בלבו לתרום לצדקה, שהרי להרבה פוסקים לאט חל נדרו כלל (מהרש"ם ח"א סי' רא) ומנחת יצחק (ח"ב סל"ט) בשם שו"ת שדה יצחק (סי' מב). ה. אם הנודר כבר עבר על נדרו, שעל ידי התרת הנדר ינצל מהאיסור למפרע (מהרש"ם ח"א סי' סז).

ד. דין זה, שהנודר לצדקה יכול להישאל על נדרו, היינו רק אם הכסף עדיין ברשותו, שלא היה אלא דיבור, אבל אם כבר נתן את הכסף לעני או לגבאי צדקה, או שהקנה את הצדקה לעני על ידי קנין סודר (עפ"י הש"ך חו"מ סי' רנה סק"ו), או שציווה למי שחייב לו כסף לתת אותם לעני ב'מעמד שלשתם' אינו יכול להישאל עליו (שו"ע סי' רנח ס"ו וס"ח), וכן הוא בשו"ת הרשב"א (ח"א סי' תרנו) וכל הפוסקים, ודלא כנודע ביהודה (תנינא יו"ד סי' קנד) שנחלק על הרשב"א וכתב שאפשר להשאל לעולם.

ה. השולח מתנה לעני, בין שאמר לשליח 'הולך לפלוני' בין שאמר 'תן לפלוני', אינו יכול להשאל על הנדר, מאחר שהשליח כבר זכה לעני (שו"ע חו"מ סי' קכה ס"ה) וסמ"ע (ס"ק כה) וש"ך (ס"ק כז), ונחלקו הפוסקים אם תלמיד חכם שאינו עני דינו כעני לענין זה, כיון שיש מצוה להחזיק בו, או שדינו כסתם אדם, שיכול משלח המתנה לחזור בו (בכנסת הגדולה חו"מ סי' קכה הגהות הטור אות כג) כתב בשם המבי"ט (ח"א סי' קצה) שדין תלמיד חכם כעני, ואילו בשבות יעקב (ח"ב סי' קנט) כתב שאין דינו כעני.

להבא, אנא, אל תנדור שום נדר, זה דבר מורכב מאוד.