ביטול מקח אחרי שמסר את המכנס לחייט לתיקון

שאלה:

שלום וברכה!
יש לי שתי שאלות שלכאורה דומות
א. קניתי חליפה לכבוד החג, וביקשתי מהמוכר זוג מיכנסים נוסף ובמקום, והמוכר הביא וארז את המכנסיים הנוספות בתוך החליפה, מבלי להראות לי. לאחר מכן הבאתי את ב' המכנסיים לתופרת למכפלת והצרה, כשבאתי ללבש את המכנסיים לחג, גיליתי שהביא מכנסים בטעות 4 מידות פחות, עדיין לא ניגשתי למוכר, אך יתכן וטענתו תהיה, שלאחר מכפלת והצרה איננו יכול למכור את המכנסיים. שאלתי היא מי צריך לספוג את הנזק, האם המוכר או אני?
ב. קרובת משפחה מקבלת שקיות של בגדים של יד שניה, ומחלקת לנזקקים. יום אחד, מופיע לה ליד הדלת שקית, והיא חשבה כדרכה שזו בגדים של יד שניה, לבסוף התברר שאלו היו בגדים של השכנה, שהמכבסה שמה את הבגדים במקום אחר בטעות. שאלתי היא, מי צריך לשאת בנזקים של בגדים אלו המכבסה או קרובת המשפחה?

תשובה:

שלום וברכה,

יש הבדל בין שני המקרים. במקרה הראשון הקונה יכול לבדוק את המידה של המכנס לפני שנותן לתיקון, וכל שיכל לבדוק ולא בדק, והשתמש או קלקל את הבגד אינו יכול לטעון מקח טעות וההפסד על הקונה. במקרה השני הקרובת משפחה שקיבלה את השקית ליד הדלת לא אמורה לבדוק ולהתקשר אם יש טעות, כיון שמקובל להניח לה ליד הדלת בגדים עבור הגמ"ח, ולכן הקרובת משפחה שחילקה את הבגדים פטורה מתשלומים.

ולכן: במקרה הראשון ההפסד על הקונה. ובמקרה השני הקרובת משפחה פטורה על הבגדים שחילקה.

בהצלחה.

מקורות:

בשו"ע סימן רלב סעיף יד קנה סדין וקרעו לעשות בו בגד ואח"כ נודע המום, מחזיר למוכר את הקרעים. אמנם דברי השו"ע קיימים רק בסדין שלא ניתן להבחין בטעות רק אחרי שחתכו את הבגד. אולם אם ניתן להבחין במום לפני שחתך את הסדין ולא בדק ההפסד על הקונה כמבואר הסמ"ע שם ס"ק י בשם הרב המגיד שאם יכל לבדוק או לנסות את המקח ולא בדק ההפסד על הקונה. והאחרונים תמהו על דברי ה"ה מדוע אם יכל לבדוק ולא בדק נחשב שמחל על המקח [ראה בפת"ש שם ס"ק א] ובנתיבות ס"ק א ביאר שהשתמש במקח אחר שיכל לבדוק שבזה סובר הסמ"ע שאם השתמש ולא בדק מחל על המום. ולכן במקח שהקונה יכול לבדוק בקלות אם יש טעות או מום, והקונה לא בדק את המקח וגזר את הבגד מחל על טענת מום וההפסד על הקונה.