שאלה:
מי שיודע שמנהגו היא להקל כדעת הגר"א בענין סוף זמן תפילת שחרית, האם יש לו סיבה להחמיר כדעת המגן אברהם בענין סוף זמן אכילת וביעור חמץ?
או שסוף זמן החמץ הוא בדיוק כמו סוף זמן תפילה (שתיהם הם מדרבנן), ואם מנהגו כדעת הגר"א בעניין סוף זמן תפילה, זאת אומרת בהחלט שכך מנהגו גם בעניין סוף זמן חמץ.
תשובה:
בעיקרון אין סיבה, אבל בשניהם כדאי להקפיד על זמן המגן אברהם [כמו כן, גם אם אדם מאזיו שהיא סיבה קשה לו להקפיד יום אחד אין סיבה שיקל ביום אחר, וכן בשריפת חמץ שאין קושי, למה להקל… למה יש להמתין…].
ברכה והצלחה.
