שאלה:
האם מותר להסתפר היום ששי הקרוב שהוא גם ראש חודש אייר וגם ערב שבת ראש חודש אייר?
תשובה:
שלום וברכה
המשנה ברורה בסי' ר"ס סק"ז הביא שיש מקפידים על צוואת ר"י החסיד ולא מסתפרים בראש חודש אפילו אם הוא חל בערב שבת, אמנם בסי' תצ"ג סק"ה כתב המ"ב שכאשר חל ראש חודש אייר בשבת מותר להתגלח ביום שישי, ותמיד יוצא שיום שישי הוא א' של ראש חודש, ובכל זאת התיר המשנה ברורה להתגלח, וכדי ליישב סתירה זו יש הסוברים שסובר המשנה ברורה שאף המקפידים על צוואת ר' יהודה החסיד בספירת העומר שלא היו יכולים להתגלח קודם מותר להם להתגלח בראש חודש שחל בערב שבת (וכסברא זו מובא בשם הגר"מ פיינשטין זצ"ל בקובץ לתורה והוראה ב' שנת תשל"ג), אמנם יש הסוברים שהמשנה ברורה לא חשש להזכיר שיש המקפידים על צוואת ר"י החסיד ולדעתם אין להתגלח אף בראש חודש אייר (וכך מוכח בשו"ת החת"ס או"ח סי' קנ"ח שאף כשאי אפשר להסתפר קודם אין להתיר בראש חודש ע"ש), ובשו"ת ר' טאיה וייל סי' מ' פסק שהנוהגים להתחיל להתגלח בג' סיון והוא חל ביום א' יתגלחו בערב שבת, ובפרי מגדים סי' תצ"ג א"א סק"ה כתב שכאשר חל ראש חודש סיון ביום א' מותר להתגלח בערב שבת.
הן אמת שהכף החיים בס"ק מב הביא כמה מחכמי הספרדים שהחמירו בזה ולא התירו אלא לחתן, ומכאן יותר מקום להחמיר בזה לספרדים, וכך הורה הגר"ע יוסף להחמיר בזה לספרדים, אף שיש שהקלו גם לספרדים.
אולי המשנה ברורה פוסק לבני אשכנז שנוהגים בחוץ לארץ להתחיל את האבלות בראש חודש אייר עד חג שבועות ולא לגבי הנהוג היום בארץ שכולם מתחילים לשמור את אבלות ספירת העומר מחג הפסח עד ל"ג בעומר ואז אולי היה מחמיר
אין סיבה לחילוק זה, סוף סוף בראש חודש אייר גם לבריו הוא מכלל ימי האבלות ואעפ"כ התיר.
גם לי לא נראה שהמשנה ברורה יפסוק רק למנהג אחד לאחר שהוא בעצמו מביא את שתי המנהגים
יעויין במקראי קודש חלק ב פסח שהביא את סיבת ההיתר של המ"ב מטעמו של הב"ח משום תוספת שמחה כמו"כ עיקר סיבתו משום המקור של טעמי המנהגים
כמו"כ דיברי המ"ב נסובים סביב שני המנהגים שמביא הרמ"א
ובצירוף דיברי הב"ח והמנהג הנוסף כתב להתיר אף לאוסרים עד ל"ג
אך דעת השו"ע דבריו ברורים שאין לחלק ולא השאיר פתח למנהגו להתיר בר"ח סעי' ג
כמו"כ הדברים ברורים בכה"ח וכמושכ' כאן בתשובת המשיב
וכבר ידוע שפעמים המ"ב פוסק בסתמות אף שברור שהפסק רק כדעת הרמ"א ולא כתב לחלק
ע"כ נלע"ד שאין להתיר
דברים אלו נכתבו מאחר ורבני ההוראה כתבו שאף לדבריו אין מקום לחלק אך מהאמור חילוק ברור הוא בין המ"ב בדעת הרמ"א לשו"ע ודוק היטב בכה"ח
אין הכרח לכך שהא בהא תליא, ומכל מקום נקטו כמה מגדולי הספרדים להקל בזה וכאמור, נכון הדבר שלו ספרדי שואלני הייתי מחמיר.
האם ההיתר לגילוח בר"ח אייר שחל בערב שבת (לאשכנזים) הוא מצד עיקר או קולא? כמו"כ האם ישפיע על גילוח בל"ג בעומר ("שאוחז החבל בשני ראשין")?
לדעת המשנה ברורה הוא מותר מן הדין ואינו משפיע על המשך הדינים בספירה, אמנם יש שהחמירו בזה, בעל הקהילות יעקב דחה את ההיתר הזה כידוע, ולאחריו הגר"ש וואזנר הורה שלא להקל בדבר, ולכן המיקל יש לו על מי לסמוך, והמחמיר אינו מן המתמיהים… בפרט שיש את הנושא של צוואת רבי יהודה החסיד.
בקיצור:
לפי מנהג האשכנזים מקילים בר"ח החל בשבת בימי ספירת העומר בימים שחל בהם איסור תספורת (לרוב המכריע שנוהגים באיסור מתחילת ימי הספירה ועד ל"ג בעומר ר"ח סיוון חל אחרי סיום ימי האיסור),
ולפי מנהג הספרדים מחמירים
בגדול זו ההגדרה אף כי יש שהקלו גם לספרדים.
השאר תגובה