שכר ועונש על פי המעשים בעולם הזה – מה ההגיון?

שאלה:

שלום,
אני לא מבין את הקונספט של שכר ועונש.
לפי החיים בעולם הזה ייקבעו לי חיי נצח שלמים???
זה נשמע הגיוני?
ואם מישהו מת בגיל שנה?
ואם מישהו עשה הרבה עבירות ויכל לחזור בתשובה אבל מת בתאונה בגיל 19?
ואם מישהו נולד למשפחה של עבריינים והפך לעבריין כי זה כל מה שראה ומת בפיצוץ אופנוע בגיל 30?
וגם לפי התפיסה של גלגול נשמות – נניח מישהו חי סך הכל 500 שנה, אז אפילו לפי 500 שנה – ייקבע לו חיי נצח שלמים? אז אם מישהו וואלה פספס 500 שנה, עכשיו לנצח נצחים יהיה לו "איכות חיים" לא טובה?
אני לא יכול לראות את ההגיון בזה.

תשובה:

שלום וברכה

למעשה כללת כאן כמה שאלות שונות, נתחיל בשאלה הכללית. האם זה הגיוני שאדם ינחל חיי נצח לפי מעשיו? כן, הגיוני מאוד. בורא עולם נותן את חיי הנצח לפי מעשיו של אדם, ולכן מאוד יש להשתדל כאן בעולם הזה לקיים מצוות ומעשים טובים. אמנם כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, ושכר כל מצוה הוא עצום, אבל אין גבול לחיי הנצח וככל שאדם משתדל ועושה יותר מגיע לו יותר.

לגבי הנתונים כמו משפחת עבריינים, אכן האמונה היהודית שונה מכל המקובל בעולם, וזה הדבר היפה ביותר, וכפי השרב דסלר בספריו מכנה זאת, לכל אדם יש את נקודת הבחירה שלו, או בשפה יותר פשוטה, כל אדם חייב לטפס בסולם, אבל לכל אדם יש את הסולם שלו, ומה שנדרש מאדם אחד לא נדרש מחברו. יש את הבסיס הנדרש מכל אדם, שהם תרי"ג מצוות, אבל גם לגבי זה התביעה משתנה לפי המצב בין אדם אחד למשנהו.

קיים כיום בבתי הסוהר במדינת ישראל פרויקט גדול של שיקום אסירים, כאשר אחת משלוחותיו הוא שיקום תורני, שבו בעצם אדם שחוזר בתשובה מופנה לשיקום ברעיון זה של לחזור בתשובה ולהשתקם בדרך הזו. ונמצא, ששלוחה זו פועלת עשרות מונים יותר מכל תוכנית אחרת, ונשאלה השאלה מדוע זה כך. והתשובה, כפי ששמעתיה מהרב מרדכי ניגרשל והדברים מצאו חן בעיני, משום שכאשר אתה משקם אדם נניח על ידי עבודה, לעולם הוא במצב נחות, בעולם הבעודה תמיד יזכרו לו את העבר, לעולם הוא לא ידיע למה שמגיע אדם בעל השכלה ועבר נקי, והדבר הזה מייאש ומחזיר אותו למעגל הפשע. ביהדות התפיסה שונה, כל אחד יש לו סולם משלו, ובסולם שלך אתה יכול להצליח בדיוק כפי שהרב עובדיה או הרב שך הצליחו בסולם שלהם! הרעיון הזה הוא הדבר הכי טוב שניתן לתת לנפש! והוא אמיתי לגמרי.

לגבי השאלה מה לגבי אדם שחטא ולא הספיק לעשות תשובה, חז"ל כבר מדברים על כך, ואומרים שוב יום אחד לפני מותך וכו', שואלים חז"ל אבל איך ידע אדם מתי יהיה יום מותו… והשיבו, בכל עת יהיו בגדיך לבנים, כלומר שיהיה אדם כל ימיו בתשובה וכך ההפתעה הזו לא תתפוס אותו… זה לא קל אבל זה אכן מה שנדרש.

לגבי מות תינוקות, אלו כפי שרמזת אכן לא שייכים כאן עתה בגילגול זה לנושא של שכר ועונש, הם חלק מתיקון קודם והשלמתו.

שנזכה לכ הישועות, ולעולם נזכור שמידה טובה מרובה ממידת פורענות פי אלף.