לתרומות לחץ כאן

עלייה לרגל בזמנינו / הכותל המערבי

שאלה:

גוט מועד!
יש מצווה ללכת לכותל בחול המועד, ואם זה גם בלילה?

תשובה:

יש נדון רחב אם בזמן הזה קיים הענין של עלייה לרגל, כשאין לנו מקדש וקרבנות, שכן כבר בדברי הר"ן ריש תענית מבואר שהיו נוהגים גם אחר החורבן לעלות לירושלים במועדים, וכן נקט בפשיטת בתשב"ץ ח"ג סי' רא, ומכאן למד שקדושת ירושלים לא בטלה מחמת חורבנה. וידועים דברי הנודע ביהודה או"ח סי' צד שאין חובה כזו, אמנם במהרי"ץ חיות בקונטרס המיוחד שלו בענין זה הביא שנהגו לעלות גם אחר החורבן, וראה בשדי חמד אסיפת דינים תחילת מערכת ארץ ישראל שהביא מקורות רבים לענין העלייה לרגל בזמן הזה, סבי זקני הגרע"י שלזינגר זצוק"ל כתב שעיקר הענין בזמנינו הוא לראות את מקום ריצפת העזרה, ולכן רבים עולים לגג ישיבת אש התורה או בית כנסת החורבה ומקומות אחרים, לראות את המקום עצמו, אמנם המנהג הרווח שלא לחוש לכך, ושעיקר הענין הוא הקבלת פני השכינה שלזה די בעצם הביקור בכותל המערבי, וראה עוד חתם סופר על התורה פ' אמור שהפליג בגודל הענין לעלות לרגל בזמן הזה, והתרעם על ההולכים לדור בצפת שמפסידים מעצמם מצוה זו.

ומכל מקום ברור שהמצות עשה של עליה לרגל אינה נוהגת בזמנינו שאין בית, אלא הוא משום הקבלת פני השכינה ומנהג ותיק שנוהג מזמן החורבן ועד ימינו. טעם מחודש כתב בכפתור ופרח פרק ו', שהוא משום עגמת נפש, שיזכרו כיצד היתה צריכה ירושלים להראות במועדים ויתפללו לגאולה.

ומכל מקום מחמת הטעמים הנ"ל, לא נהגו להקפיד לבוא דוקא ביום ולא בלילה אלא יחידי סגולה.

חג שמח.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. מה שארשום כאן למטה יותר בהודעה,
    כנראה לא רלוונטי בחול המועד,
    כי י"ד בניסן כבר עבר.
    אבל זה בנושא יחסית קרוב:

    לאחד מאנ"ש אמר הרבי ביחידות כבר בחודש אדר [כנראה בשנת ה'תשכ"ט],
    שמן הראוי לא לשהות בערב פסח ליד הכותל או בסמיכות מקום,
    מכיוון שטומאה הותרה בציבור ויש שאלה לגבי חיוב הקרבת פסח.
    הרבי הציע אפוא לחסיד הנ"ל לחוג את הפסח מחוץ לגבולות ירושלים.

    הפעם הראשונה שבה העלה הרבי את העניין ברבים הייתה בפסח שנת ה'תשכ"ט.

    נקודת העניין היא ההלכה שקרבן פסח ניתן להקריבו בטומאה,
    גם אם רוב או כל ישראל שרויים במצב של טומאה.
    ומכיוון שבזמן הגלות נמצאים כל ישראל במצב זה,
    הרי אין כל מניעה, לכאורה, לעלות ולהקריב את קרבן פסח,
    כפי שעשו בזמן שבית-המקדש עמד על מכונו ותפארתו.
    ובאם המצב שנוצר עם שחרור מקום המקדש נחשב
    כ"יד ישראל תקיפה" והר הבית בידי ישראל,
    הרי הבעיה כפולה:
    מצד אחד, לדעת כל הפוסקים ובראשם הרמב"ם,
    מקריבים אף על פי שאין בית המקדש קיים,
    גם כשאין נביא, ואין מקומו המכוון של המזבח ידוע.
    השאלה היא האומנם "יד ישראל תקיפה" וחייבים להקריב.
    ומצד שני, אם לא מקריבים אף-על-פי שמן הדין חייבים,
    הרי זה חיוב כרת. לפיכך הציע הרבי להימצא "בדרך רחוקה"
    ובכך להיפטר מהקרבת הקרבן.
    לצאת מכלל ספק
    הרבי אמר כי גם בפסח שני מקריבים בטומאה,
    וממילא קיימת בעיה:
    כיצד מותר להיות בירושלים ב-י"ד באייר בלי להקריב קרבן פסח,
    כאשר ברור שאם יש חיוב ולפועל אין מקריבים, הרי העונש הוא כרת.
    לאור זאת קבע הרבי:
    והנה אף שעדיין צריך עיון בכמה מהנ"ל,
    ובמיוחד שרבו האוסרין להקריב פסח בזמן הזה ודחו ראיות המתירין,
    לפי עניות דעתי יש להימנע ולא להיות בי"ד בחודש אייר, בתוך ט"ו מיל סמוך לירושלים.
    כיוון שלדעת… ישנו החיוב דפסח גם עכשיו.
    ולדעת רבי, פסח שני הוא רגל בפני עצמו וחייבין עליו כרת.
    ולשיטת הראב"ד גם מי שהיה ב-י"ד ניסן בדרך רחוקה חייב כרת כשהזיד בשני.
    ומכל-שכן שלא לנסוע לירושלים ת"ו ל-י"ד אייר,
    ואפילו את"ל שאינו אלא ספק וספק-ספיקא וכו'.
    מדברי הרבי הובן שהדברים מכוונים גם לפסח ראשון בשנה הבאה,
    אם חס-וחלילה תתעכב ביאת המשיח,
    אבל הרבי לא רצה בכלל להעלות אפשרות זו,
    אלא אדרבה, ציין בשיחה גם בנוגע לפסח שני:
    "וכמה וכמה זמן לפני פסח שני ולאחריו,
    לראות בטוב ירושלים עיר קדשנו ומקום בית מקדשנו".
    כמה שנים אחר-כך נוסף בהשיחה ["לקוטי שיחות". כרך יב עמ' 221 הערה 34*]:
    "וכל-שכן וקל-וחומר שכן-הוא בנוגע לפסח ראשון".
    [המידע-הזה-על-בסיס
    -מידע-מתוך:אתר-חסידות-חבד.].

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל