שאלה:
שלום.
ידוע שאין עונים בהו"ש על ברכה שיוצאים בה ידי חובה כמו שופר ומגילה.
זה עתה ראיתי בחזון עובדיה על הגדה של פסח על הקידוש, ומביא שם את הרב אשל אברהם שאומר שאינו נוהג לענות ברוך הוא וברוך שמו על ברכה כנ"ל כי "הרי זה כאומר ברוך אתה ה' ברוך הוא וברוך שמו וכו' ואין לך שנוי מטבע ברכה גדול מזה.
לפי זה, אם מילות המברך מתחברות למילות העונה ומהוות שינוי מטבע הרי אפשר להגיד גם ללא עניית בהו"ש את אותו דבר על עניית אמן . שהמילה אמן מתחברת לברכת המברך , והרי נאמר שאדם העונה אמן אחרי ברכה שהוא מברך – הרי הוא מגונה.
תודה
תשובה:
עניית האמן משמעותה הפוכה, נאמר כל העונה אמן אחר המברך כמוציא מפיו, כלומר עצם עניית האמן היא נחשבת כאמירת הברכה, האמן עצמו אינו מתחבר לנוסח הברכה אלא נחשב כאמירתה. בשונה ממילים אחרות שאדם מוסיף באמצעה.
