לתרומות לחץ כאן

לשון הרע בהלכה

שאלה:

שלום!

כבר מזמן שאני מעורפל בהלכות לשון הרע.

אני מבין שזה מגונה בכלל לדבר מאדם שלישי, שאלתי הוא החלק ההלכה:

כידוע שיש מח' ראשונים על מימרא דרבא. הרמב"ם מבאר שיש היתר באם מפורסם הדבר לג' אנשים.
וכהרמב"ם נפסק במג"א ובשו"ע הרב ובקיצור שו"ע בלי שום תנאים אחרים.
(גם באורחות צדיקים משמע שאין שום איסור בזה)
(הם גם מביאים ההיתר השני -מהחולקים על הרמב"ם- ומשמע שהם הבינו שהמח' בפשט הגמרא אבל לכ"ע יש שני ההתירים).

הח"ח מביא שיטת הרמב"ם כשנוי במח' ולא כדאי לסמוך ע"ז.

גם מוסיף תנאים על הדין של הרמב"ם, שלא לכוון להעביר הקול או לכוון לגנותו.
גם מוסיף שכל ההיתר רק באותו עיר (לכא' כהיום כל העולם כעיר..) ולא להוסיף.

שאלה:

1- האם אכן פוסקים כהח"ח (שלא כדאי לסמוך והתנאים שמוסיף)?
שמעתי שהח"ח החמיר ביותר בזמנו כדאי להגדיר מילתא שאנשים כלל לא ידעו מאיסור לשה"ר?

2- לכא' -בדרך כלל – כששני אנשים מדברים משלישי – מדברים שמפורסם כבר – הם לא מכוונים לגנותו ומותר לכ"ע..?
בפרט כששני אנשים מדברים ממה ששניהם כבר יודעים אז בודאי ליכא איסור..?

אם כנים הדברים, אז כמעט וליכא לשה"ר כהיום – בדר"כ מדברים ממה שמפורסם ולא מכוונים להעביר רק לספר..

אשמח מאוד אם אוכל לקבל בירור בהלכה זו

ייש"כ!

תשובה:

החפץ חיים הוא מרא דשמעתתא ופסקיו התקבלו בענין זה בכל גבול ישראל.

לכאורה הכוונה לגנותו אין פירושו לגרום לו נזק, אלא גם עצם הגנאי, ולכן בדרך כלל כשמספרים משהו רע הכוונה לגנות את האדם. רק כאשר מדובר בדבר בשטח האפור שתלוי בהסתכלות בני אדם זה תלוי בכוונה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל