לתרומות לחץ כאן

איך לדעת שה׳ באמת אוהב אותי?

שאלה:

שלום כבוד הרבנים.

קראתי את רוב המאמר הזה: https://din.org.il/2017/12/27/%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%95%d7%94%d7%91-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%99/

אני חושב שכל מה שנאמר בדף השיחה הזה מעניין מאוד, הן הדברים שנאמרו מפי הרב המשיב, הן מפי השואל.
אולי יש עוד כזה באתר זה, אבל מצאתי אותו הדף.
גם לי יש שאלות כזאת: מאיפה אנחנו יודעים שה׳ אוהב אותי/אותנו? הרבנים אומרים לנו שה׳ אוהב את כולנו (צדיקים, בנוניים, רשעים), אבל מאיפה הם יודעים? וכו׳.

נכון שיש כמה מאמרים בתנ"ך ובחז"ל שהמצביעים על אהבת ה׳ כלפי בני אדם.
אבל יש כמה סוגים של אהבת ה׳ כלפי בריותיו:

1) יש אהבת ה׳ כלפי כלל (עם ישראל, האנושות…), כמו:

"הוּא הָיָה אוֹמֵר, חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם […] חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם […] חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה […]" (אבות ג, יד).

"בָּנִים אַתֶּם לַה׳ אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א).

2) יש אהבת ה׳ כלפי פרטים (אברהם אבינו למשל), כמו:

"כי ידעתיו – לשון חיבה: מודע לאישה (רות ב׳:א׳), מודעתנו (רות ג׳:ב׳), ואדעך (שמות ל״ג:י״ז). ואמנם עיקר כולם אינו אלא לשון ידיעה, שהמחבב את האדם מקרבו אצלו ויודעו ומכירו" (רש"י על בראשית יח, יט).
>>> משמע קצת שה׳ אוהב את אברהם אבינו או משה רבינו מהעובדה שהם צדיקים או אנשים מיוחדים, אבל בלאו הכי לא…

"שְׁלֹשָׁה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֲבָן: מִי שֶׁאֵינוֹ כּוֹעֵס, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּר, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַעֲמִיד עַל מִדּוֹתָיו. [שְׁלֹשָׁה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנְאָן: …]" (פסחים קיג:).
>>> משמע קצת שרק אותם ה׳ אוהב (או שונא), אבל לא שאר בני אדם או בני ישראל…

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם […] וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי־בִטְנְךָ וּפְרִי־אַדְמָתֶךָ […]" (דברים ז, יב-יג).
>>> משמע קצת שרק את מי ששומר ומקיים תורה ומצוות ה׳ אוהב, אבל לא שאר בני אדם או בני ישראל…

3) וגם יש סימנים לכך שה׳ אוהב מישהו, כגון:

"כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה׳ יוֹכִיחַ, וּכְאָב אֶת־בֵּן יִרְצֶה" (משלי ג, יב).

"הוּא הָיָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ. וְכָל שֶׁאֵין רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, אֵין רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ" (אבות י, יד).

וחוץ מכל זה, אפשר להגיד בעצמנו שכדי להכיר מישהו, צריך להכיר את היצירות שלו.
יש פילוסוף (אפלטון) שאמר כזאת: "אם רוצים להכיר עם אחד, צריכים להאזין למוזיקה שלו".
וכן – להבדיל – אצל הקב"ה: אפשר להכיר אותו על ידי היצירות שלו, כלומר על ידי התורה שלו, הטבע, בריאת עולמו, בריאת הצומח ובעלי חיים, הקוסמוס, המדעים (מתמטיקה, כימיה, ביולוגיה…), וכו׳ וכו׳.

אבל לדעתי, זה קצת קשה להבין: אם בין כה וכה ה׳ אוהב אותנו – בכלל או בפרט – למה יש מאמרים שמרמזים שרק אנשים כאלו וכאלו ה׳ אוהב (כמו בפסחים קיג: למשל, שהזכרתי לעיל)?

וגם באופן אישי, יש מושג שקשה לי להבין: הפסוק במשלי (ג, יב) שהזכרתי לעיל אומר שכשהקב"ה אוהב מישהו, אז הוא מוכיח אותו (מלשון תוכחות) על ידי יסוריים.
אבל יש גמרא (ברכות ה. – ה:) שמסבירה שיש יסוריים של אהבה וגם יסוריים שאינם של אהבה.
ולכן, קשה לדעת אם באמת ה׳ אוהב אותי…

ועל זה אני שואל אותן השאלות ששאלתי בהתחלה:
איך לדעת שה׳ באמת אוהב אותי?
מאיפה הרבנים יודעים שה׳ באמת אוהב אותי/את כולנו בוודאות (צדיקים, בנוניים, רשעים)?
ואם ה׳ שולח לי יסוריים, איך לדעת מה הוא רוצה ממני, האם אם הוא כועס עלי או לא (בגלל עוונותי)?

אני יודע שהרבנים כבר ענו לי בחלק מהנושא הזה, פה:
https://din.org.il/2023/01/01/%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%b3-%d7%a8%d7%95%d7%a6%d7%94-%d7%9e%d7%9e%d7%a0%d7%99/
אבל רציתי לדעת וללמוד עוד על העניין הזה.

תודה מראש על התשובה ועל הזמן שלכם.
בשורות טובות וכל טוב.

תשובה:

למעשה שכחת מכל הליקוט המדהים הזה את העיקר, בנים אתם לה' אלוקיכם, ביטוי שחוזר על עצמו פעמים רבות בניסוחים שונים. הוא מתייחס לכל ישראל, וגם יש בו תוכן. צריך להבין שתכלית כל העולם הוא בשביל התורה ובשביל ישראל כרש"י הראשון בתורה, וכשם שהאב אוהב תמיד את בנו גם כשהוא חוטא לפניו, ובפרט כאשר הוא עצמו נטע בו את כח החטא, כך בורא עולם אוהב אותנו תמיד ובכל מצב. ולכן הוא גם מבטיח, ומל ה' את לבבך, אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ועוד ועוד, כלומר יש לנו הבטחות שה' גם ימרק את החטאים, וגם ביחס לימי הגלות, כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, העונש הוא תמיד רגעי והשכר תמיד נצחי, ומידה טובה מרובה ממידת פורענות אלך פעמים וכו' וכו'. ועל זה נאמר גם ואהבך והרבך, שה' אוהב את עם ישראל. ובכלל, כל מטרת העולם היא להיטיב עם ברואיו כמו שהאריך הרמח"ל בכל ספריו ומכח הטוב להיטיב, כך שהכל ביסוד הוא אהבה גמורה וחסד אין סופי.

שנזכה לראות הכל בגלוי.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל