לתרומות לחץ כאן

נאמנות הבד"צים – מדוע ולמה?

שאלה:

רציתי לשאול על נאמנות הבדצים השונים.
איך אנחנו סומכים על גוף שמתפרנס מההשגחה על המוצרים במפעלים במצב בו אם הוא יסיר את ההשגחה הוא יפסיד כסף רב… ואיך מי ש"משוחד" ונגוע בדבר כביכול הוא נאמן…
נגיד שהתברר לגוף הכשרות איזה בעיה כשרותית ברשת מפעלים ויש צורך להסיר את ההשגחה עד שהנושא יטופל, איך אפשר לומר שהרבנים באותו גוף נשארים "חסינים" עם חזקת כשרות?

בשחיטה אני מבין שגוף הכשרות אמור לקבל אותו סכום כסף גם אם יטריף את הבהמות אך בשאר המוצרים המצב לא כך…
זה נושא שאף פעם לא הצלחתי להבין אותו.
אשמח אם תסבירו לי את העניין.
בתודה מראש.

תשובה:

שלום וברכה

ראשית נתחיל בכך שאין לנו ברירה ואנחנו דבר ראשון ממזערים סיכונים, כלומר המעלה של השגחה מהודרת על פני זו הפשוטה, שבכשרויות המהודרות המשגיחים בשטח מקבלים את שכרם מגוף הכשרות ולא מבעל המפעל או מבעל המסעדה,  וכיון שההנחייה של גוף הכשרות היא לפסול ללא רחמים, וזה ברור, כלומר לעולם אין הנחייה אחרת, המשגיח בכל מקרה יציף את הבעיה באופן שגוף הכשרות לא יוכל להתעלם. בעוד שבכשרות פשוטה המשגיח מקבל תשלום מבעל המקום ויש חשש שלא יציף את הבעיה.

נקודה שניה, גופי הכשרות המהודרים בנויים על אימון הציבור, האימון הזה מכני הרבה יותר כסף מאשר מפעל כזה או אחר, והוא נבנה דוקא בגלל ההקפדה חסרת הפשרות שידועה וניתנת למעקב כל הזמן. אנשים יודעים, רבנים בודקים, מבקרים במקומות, יש אפילו אירגונים שמבקרים מערכות ומפרסמים מידע, כמו אירגון כושרות ועוד, והם יודעים של הביזנס בנוי על הלחץ הזה וההקפדה הזו. זה דבר חשוב מאוד.

שלישית, אולי ישמע לך נאיבי אבל זה בהחלט גורם שמוסיף בענין זה, גופי הכשרות הגדולים אינם ביזנס פרטי של אדם פרטי, הם מנוהלים על ידי גדולי תורה שלא תמיד גם מקבלים על כך משכורת, וכל האנשים שם שכירים לגמרי ולא בעלי בית, כך שהאינטרס גם אם הוא קיים, הוא קטן. אין בעדה החרדית מישהו שבסוף החודש מכניס את הכסף לקופה, כולם מקבלים משכורות, ויש פיקוח של הבד"צ על ההתנהלות.

יחד עם זה ואחרי הכל, אני מסכים גם בלי קשר לשאלתך, שהכי מהודר לאכול מה שמכינים לבד בבית, אבל איך אפשר…

ברמה ההלכתית כמובן שאין חשש, כלומר ככל שאין רעותא, ולעינינו ההנהלות נראית טובה, אז עד אחד נאמן באיסורים גם כשהוא קרוב.

שבת שלום.

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. אם כבר הזכרת את ארגון כושרות…
    יש נושא שעורר אצלי נורות אדומות.
    יש מוצרים מסויימים שמעבדת כושרות מוצאים בהם באופן קבוע חרקים שלמים…
    בשנה האחרונה זה התחיל ברסק עגבניות (גם מבד"ץ) בו מוצאים אקריות שלמים (!)
    בנוסף במיצי תפוזים למשל (גם בד"ץ) מוצאים רימות ואקריות כבר 5 שנים
    בממרחי תמרים היו בעיות חמורות של נגיעות במשך כמה שנים ורק לאחרונה כושרות פרסמו שהנושא השתפר…
    ויש עוד מוצרים עם תקלות שכושרות לא מפרסמים מסיבות כאלה ואחרות (יצא לי להיות בקשר עם אחד מאנשי המעבדה שלהם ואני מגלה הרבה דברים לא פשוטים)

    הבד"ץ יודע מהמצב וקיבל את כל הנתונים וכרגע עדיין ממשיך לתת הכשר על רסק עגבניות למרות שברוב הקופסאות שכושרות בדקו נמצא נגיעות…
    ואני מסופק אם ניתן להתיר את זה בדיעבד – דבר שלא מסתדר עם מה שדרוש מרמת מהדרין וגם יש בו לדעתי גניבת דעת שהרי הצרכן התמים חושב שהוא אוכל מוצר מהודר בזמן שזה ממש לא המצב, והרב שטרנבוך ועוד כתבו שבד"ץ צריך להביא לציבור מוצר כשר לכתחילה בלי דיעבד וכו' ולצערינו זה לא מתקיים.

    המסקנה שלי שלפחות בנושא החרקים הבדצים חשודים כלא "חלקים" ועל כן כל מוצר המכיל דבר הידוע כמוחזק בנגיעות אני מתקשה לאכול בשקט עד שאני מדבר עם המשגיח ומוודא שתהליך הייצור תקין (לא תמיד זה פשוט כי המשגיחים לפעמים לא נותנים את כל המידע אם זה מחוסר ידיעה או סיבה אחרת ולכן צריך לדעת איך לבדוק)

    איך לדעתכם צריך להתייחס לנושא אם לא כך?
    אני אמור ללכת לדבר עם חברי הבדץ בימים הקרובים אך לא מאמין שהם יוכלו "לטהר" את שמם כי אני יודע הרבה פרטים בנושא שפשוט לא נראה ששיך לקחת אחריות על מוצרים כאלה…
    אישית לא הייתי מעיז להפיץ לכל עם ישראל מוצרים כאלה באופן קבוע…

  2. אני מכיר את הדיון על הרסק עגבניות, ממה שהבנתי ממישהו ששוחח על כך עם הבד"ץ הם אומרים שלא מצאו אבל הבדיקה של רסק היא קשה מאוד, ובליין הבא יתנו יותר תשומת לב לבדיקת העגבניות ובמידת הצורך ישנו נהלים.
    אשמח אם תעדכן אותנו בענין זה במידה ויהיו לך ידיעות מענינות.

  3. מה בקשר לעובדה שיש דברים שהם לא מקפידים על כך כי הולכים לפי השיטות המקלות אך לא מפרסמים זאת? דוגמה אחת לכך זה הנושא של בישול ישראל. האם הם לא אמורים לדאוג או שזה יהיה כשר לכל הדעות או לכהפ”ח שיציינו בפירוש שזה רק לשיטת הרמ”א

  4. הנושא שאתה מדבר עליו אינו נוגע לכשרות מוצרים אלא לכשרות מסעדות, אינני יודע מה המצב היום אבל נכון שבעבר יש לשא הקפידו על ישול ישראל, כנראה בגלל העובדה שגם בין חכמי הספרדים יש מחלוקת לגבי מסעדה בבעלות יהודי שגוי מבשל בה.

  5. שלום רב.
    מבלי לפגוע ח"ו, ובאופן עניני בלבד.
    מבקש להתייחס לתגובת הרב בשנים מחלקי הדיון.
    1, ( כותרת : תשובה ) בכבוד הראוי אעיר, כי חלקים מתגובת הרב הינם בגדר נאיביות, וחלק אחר אינו נכון עובדתית ( וודאי לא באופן גורף ). לדוג' : ענין השכר בגוף מהדרין לעומת גוף אחר. כעובדה, לא נכון ( באופן גורף ). יש כך ויש כך.
    " הנחיה.. לפסול ללא רחמים.. " נו, הלוואי..
    הנקודה השלישית בחלק זה : הינה נאיביות אמיתית !!
    2. שאל השואל לגבי בישול, הרב הגיב בייחסו שאלה זו ל " כשרות מסעדות " ??? וכי אין במפעלים עניני בישול ??! גם בנשוא הדיון עצמו, רסק עגבניות, יש בו בישול ( אולי לא מדיני בישול רגילים, אך ריכוז וזיקוק הינם בטמפ' גבוהות מאוד ). בחו"ג " טעם וריח " יש בישול, ועוד..

  6. כשאני כותב כשרויות מהודרות אני מתכוין למהודרות. אינני רוצה לנקוב בשמות, אבל יש כמה שבראש הרשימה ורק מהם לקנות.
    בודאי יש בישול גם במפעל, אבל במפעל הבישול אינו דינמי, יש מכונה מאוד ספציפית שמכניסם לה חומרים מאוד ספציפים בסטרלייות וכו', במסעדה כל רגע עלול לקרות משהו, עירבב לקח סכין הכניס תבלין לא בדק אורז וכו'.

  7. אני הבעתי את דעתי ואת מה שאני חושב שנכון לגבי הכשרויות המהודרות ביותר, ואתה הבעת את ספקנותך. אז בסדר, לדבריך אין על מי לסמוך ויש לאכול רק מה שעושים בבית מחומרי גלם בלתי מתועשים. אני מסכים שזה יהיה יותר מהודר…

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל