שאלה:
בס"ד
שלום וברכה,
רציתי לשאול שאלה כללית, יש יהודים שרואים עליהם שהם נשמות טובות, הם חכמים מאד, ומאמינים בבורא ברוך הוא, הם יודעים שיש עולם הזה ועולם הבא , ויש דין ויש דיין, הם לומדים תנ"ך ומכירים פסוקים בעל פה, נחמדים לבריות אומרים שהכל לטובה וכו וכו ממש יהודים למופת.
אבל עם כל זה בכל אופן כלפיי חוץ, לא נראה שהם מקיימים את המצוות המעשיות , כמו שבת לדוגמא או שלוש תפילות ביום , או שמירת נגיעה וכו..
השאלה שלי היא איך זה מסתדר? הרי הם יודעים הכל אז למה בכל זאת כשזה מגיע למעשה לא נראה שהם מקיימים? הרי אם הם יודעים שיש דין ויש דיין איך זה שהם לא מכינים את עצמם בעולם הזה?
חשוב לי לציין שאני חס וחלילה לא מקטרג , דווקא אני חושב שהם ממש יהודים טובים ואני דן את כולם לכף זכות.
רק מעניין אותי לדעת איך הם חושבים.
תשובה:
שלום וברכה
האמת שהשאלה שלך היא חידת החידות… ובאמת אין סיבה הגיונית לכך שאדם שמאמין בתורה ובה' אינו מקיים את מצוותיה. אבל קצת הסבר טכני למה זה ורה אני יכול לתת. תחילה הסבר פשטני: הרגל! אנשים רגילים למנהגיהם, והאדם מטבעו תמיד מרגיש שהוא בסדר, כי כך הוא רגיל, ולא חושבים… קשה להסביר לאדם הגון וישר, שבעצם לא די בכך… הוא הרי עוזר לחברים, נחמד לאשה ולילדים, כולם אוהבים אותו בעבודה, אז מה הוא לא טוב?!
הסבר קצת יותר מעמיק, אנחנו היום חיים בתקופה הפוסט מודרנית, לפיה אנשים בכלל לא חיים במושגים של אמת ושקר, חובה וכו', אלא באופן של מתחבר ולא מתחבר, מרגיש ולא מרגיש, כביכול בעצם אין אמת מוחלטת, או בכל מקרה זה לא הנושא, אלא מה טוב לי, מה עושה נוח לנפש שלי וכו'. וכך אנשים חיים בתחושה שאתה דתי כי זה טוב לך ואני לא דתי כי זה לא נוח לי ולא מרגיש לי… מאוד מצוי גם אצל בעלי תשובה, שהם באים לכך לא בגלל שמישהו נתן לה איזו הוכחה נוק אאוט א=על אמיתות היהדות, אלא בגלל שחשו ריקנות והם רוצים למלא את החלל וכו'.
זה עצוב וחבל, כי הנושא באמת הרבה יותר משמעותי, הוא נושא של אמת מוחלטת מול שקר גמור, אבל אנשים היום נולדו לסגנון הזה ולתובנה הזו, ולכן הם חיים בשקט עם הסתירה הפנימית הזו שהצגת. קשה להם להפנים שאכן יש דבר כזה שמחוייבים לדרך מסויימת גם אם אני רגיל ואולי גם אוהב דרך אחרת.
שאלה יפה, לדעתי, יש הבדל בין השכל לבין הלב.
יש הרבה בני אדם שיודעים הרבה דברים, אבל זה לא חלק מהם, זה לא חלק ממהותם ומהלב שלהם, לדוגמה בן אדם יודע שלעשן זה מזיק ולא בריא, אבל בכל זאת הוא מעשן, איך זה יכול להיות? כי התאווה של העישון (בלב) יותר חזקה ומנצחת את ההיגיון שלו (בשכל), יש גם כאלו שהגדילו לעשות וגם ממציאים כל מיני תירוצים שזה בריא ויש אנשים מבוגרים שמעשנים ומביאים לך כל מיני ראיות שאין בהן ממש.
אותו דבר גם עם תאוות אכילה וכל שאר התאוות למיניהן.
לכן אנחנו מצווים קודם כל לדעת, שזאת העבודה הקלה, אבל אח"כ מגיע הקטע הקשה, שזה והשבות אל לבבך.
אם תהיה אמיתי עם עצמך, אתה תראה שגם אתה ככה במידה מסויימת ובתחום מסויים (כולנו ככה, חוץ מהצדיקים האמיתיים), אדם מלא סתירות, לא רק חילונים, אלא גם אנחנו, החרדים.
הנביא ירמיה אומר: עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל וְאָנֻשׁ הוּא מִי יֵדָעֶנּוּ, אֲנִי יְהוָה חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת וְלָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו כִּפְרִי מַעֲלָלָיו.
להחדיר את הידע מהשכל ללב זאת העבודה שלנו וזאת עבודת חיים, לחיות כמו שאנחנו מבינים בשכל בלי סתירות, וזאת עבודה קשה ורבה, אבל שווה כל מאמץ.
אגב יש הרבה דוגמאות כאלו ביהדות, כמו עשו (ידע הכל ובכל זאת עשה מה שעשה בגלל הלב הרקוב ולכן רק הראש שלו קבור במערת המכפלה), דואג ואחיתופל (שהיו ת"חים גדולים אבל רשעים גדולים כי הייתה להם טינא בלב) וכו'…
השאר תגובה