לתרומות לחץ כאן

קריאת שם לבת כשהסב קרוי באותו השם

שאלה:

נולדה לנו בת, וחשבנו לקרוא לה על שם סבתא של אשתי שנפטרה לאחרונה, שנקראה בשם 'שמחה'.
אולם סבא שלי שיחיה לאוי"ט נקרא גם הוא 'שמחה'.
רציתי לשאול האם זה נחשב אותו שם, ויש להימנע מלקרוא כך משום שזה שמו של הסבא (כמנהגנו האשכנזים שלא לקרוא על שם אדם חי),
או שזה נחשב לשם אחר כי זה שם של בן וזה שם של בת, ואפשר לקרוא כך אם אכוון על שם הסבתא ע"ה?

תשובה:

לכאורה כיון שזה אותו שם יש להמנע. הדומה לכך יש נדון בפוסקים כאשר הבעל והאשה יש להם אותו שם, האם זה בסדר או שנכלל בצוואת רבי יהודה החסיד להמנע מכך, והכרעת הפסוקים להמנע מכך. בפרט שמן הסתם עיקר הטעם הוא כבוד הסב שלא יקראו לנכדתו בפניו בשמו, וזה שייך גם כאן. אבל אין לי ראיה ברורה.

רוב נחת.

מקורות:

כך מצאתי למיש סיכם וכתב: יש שכתבו שיש להיזהר שלא יהיה לבעל ואישה את אותו שם (ראה בספר שמירת הגוף והנפש חלק ב' סימן קעא סעיף א בשם החינא וחסדא, רוח חיים ושו"ת מעשה איש), ויש מי שכתב שאין צריך להקפיד בזה (ראה שם עמוד תתכא בשם ספר הדרש והעיון).

ולמעשה – ראוי להיזהר בזה (אלא אם כן מוסיפים שם), כמו שהובא בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל, איש ואישה ששווים בשמותיהם, כגון יונה, גם זה נכלל בצוואת ר"י החסיד (אשרי האיש חלק אבן העזר חלק א' פרק ד סעיף לג). וכן הובא בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א, בחור ששמו "יונה" להשתדך עם אחת בשם "יונה", אין ראוי לעשות כן (שמות בארץ עמוד קלא).

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל