שאלה:
כלה שנישאה כשהיא מעוברת האם צריך לציין זאת בכתובה ?
(לא מדובר בכהן)
תשובה:
שלום רב,
אם היא אומרת לכשר נבעלתי (לפחות היריון זה חייב להיות כך אחרת יש גם איסור של מעוברת חברו – דהיינו היא מתחתנת עם הבועל), וגם היא מתגוררת בישראל שיש רוב כשרים אין צורך להזכיר את זה בכתובה.
כתב הבית שמואל סי' סו ס"ק כה אישה בעולה יש צורך לכתוב את זה בכתובה כדי שנדע שהיא אסורה לכהן (במידה שהיא תתאלמן). כלומר, למרות שכאשר היא אומרת לכשר נבעלתי היא כשרה לכהונה מעיקר הדין (מדין תורה) ורק משום מעלת יוחסין הצריכו גם רוב כשרים כמבואר בסוגיה בכתובות יד,א בכל זאת צריכים לציין זאת בכתובה, ומכאן אנו מלמדים שיש תצורך לציין גם כאשר היא בכל מקרה מותרת לכהונה מדאורייתא אם היא אסורה עדיין משום מעלת יוחסין.
אולם זה זה בחו"ל שאין שם רוב כשרים. אבל בישראל שיש גם רוב כשרים (ואף תרי רובי כשרים) אז במקרה שהיא אומרת לכשר נבעלתי היא מותרת לכהן לכתחילה ולכן אין צורך לכתוב את זה בכתובה.
ואם היא בעולת עצמו האם בכל זאת כותבים בכתובה כלתא בתלותא (כדי חא לבייש אותה) ומאתן זוזי דחזי ליכי
כפי שצויין. יש בזה דעות ראה שם בפתחי תשובה סי' סו אבל המנהג היום שכותבים מאתים
השאר תגובה