לתרומות לחץ כאן

חוסר כיבוד אם מחמת חסכי ילדות

שאלה:

בצער רב משתפת חלק מהסיפור שלי שאני ואימי לא מסתדרות מעל 25 שנים. עזבתי הבית בגיל 15 ועד היום גיל 40. תמיד הרגשתי שהיא מורידה אותי נפשית ומחזירה אותי אחורה. המצב קיצוני המון שנים. אין תקשורת , לא מבינה אותי ורק נלחמת. אני אישה שומרת מצוות ודת אבל היא גורמת לי לא לכבד אותה בלי סוף. אני מנסה להתרחק והיא מתקרבת בכוח. כל פעם שהיא מתקרבת רע לי נפשית. מה עושים. איך להשמר מחוסר כיבוד אם. איך מתקנים את הנעשה? רשום בפסוק מות יומת. אני מפחדת.

תשובה:

שלום וברכה

קראתי בצער ובכאב את שאלתך. והאמת, כי הבעיה כאן אינה רק מצות כיבוד הורים שהיא מעשרת הדיברות, וכמו שציינת, אלא שיש כאן שתי נשים יהודיות שנמנעת מהן אחת החוויות החזקות בחיים, קשר של אם ובתה, וזה חסך גדול בנפש, ומצער עד מאוד. אינני יודע מה היה ביניכן בילדות ומה גרם וגורם לכל זה, אל אני כן יודע שהיום את כבר במצב אחר לגמרי, את אשה בוגרת ועצמאית וחזקה, והיא אשה מתבגרת שמצבה יעשה עם השנים רק יותר ויותר תלותי ונצרך, מה שהופך את הענין ללא הגיוני ופחות ופחות רצוי. אלא שהנפש אינה פועלת אף פעם על פי הגיון… אלא שהחוסר הגיון שבדבר גורם לנו להבין, שאין בעיה אמיתית שגורמת להרגשתך הרעה, אלא יש חסך בנפש שנובע מהמצב בילדות שהוא הגורם לכך, ובזה ניתן וצריך לטפל! אסור לך להמשיך עם הרגשות השליליים הללו! הגיע הזמן לטפל בזה, ללכת לקאוצ'ינג, או איזו מטפלת רגשית, לפרוק את זה, לשפוך את זה החוצה, לגעת בכאבים ובמורסות הישנות, לנקז ולהרגיע, וכך לאט לאט תראו שתיכן עולם יפה הרבה יותר. אסור להמשיך עם המצב הזה בשום אופן! זו אבידה שאין כמותה לשתיכן. החיים של שתיכן צריכים ויכולים להיות יפים יותר, לכן אין לוותר, יש לטפל.

בהצלחה רבה מאוד ובשורות טובות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל