לתרומות לחץ כאן

ברכה על מרק ירקות / מרקים שונים

שאלה:

שלום רב
1. בתפילת עמידה של ערבית ליל שבת-בסיום התפילה, יש תפילת "ויכלו השמים והארץ וכל צבאם.." רשום שאומרים הש"ץ עם הקהל בקול רם. האם עליי לומר זאת גם אם אני מתפללת ביחידות לבד בבית?

2. מה מברכים על מרק ירקות?
3. מה מברכים על מרק ירקות טחון?
4. כשמברכים על הלחם לפני הטעימה "כאמור פותח את ידייך ומשביע לכל חי רצון.." האם צריך להרים את הלחם ולחם משנה או (קראתי שטוב) להניח 10 אצבעות על הלחם כשהוא מונח על השולחן?
תודה

תשובה:

שלום וברכה

1. בתפילת יחיד לא אומרים ויכולו לאחר ערבית.

2. ברכה על מרק ירקות שיש בו הרבה ירקות ויש טעם חזק מהם היא אדמה גם על המים. אמנם כאשר טעם עיקרי במים הוא האבקת מרק, אף שעל הירק מברך אדמה, על המים יברך שהכל. בכל מקרה של ספק בנקודה זו, ולרוב יש ספק בכך, כדאי לפטור שהכל במשהו אחר.

3. מרק ירקות טחון ברכתו שהכל, כיון שנשתנתה הצורה של הירק.

4. על פי השל"ה הקדוש טוב להניח עשר אצבעות על הלחם ולהגביהו בעת אמירת הברכה.

מקורות:

בנוגע לברכה על מרק יש פרטים רבים, ננסה למנותם בקצרה, המקרה שלך ידון בסעיף ג:

א. מרק ירקות שיש בו טעם חזק מהירקות, ולא מתבלינים שונים, ברכתו אדמה כברכת הירק גם כשאוכלים אותו לבד ללא הירקות. כמו כן, גם אם אין עיקר טעמו מהירקות אלא מהתבלינים למיניהם, אם אוכלים אותו יחד עם כמות נכבדה של ירקות הוא טפל להם באכילה וא”צ לברך עליו שהכל בנפרד.

ב. מרק שהירקות שבו התרסקו לגמרי על ידי מעבד מזון – ברכתו שהכל [וכמו כל ירק מרוסק שברכתו שהכל].

ג. מרק עוף, אף שיש בו הרבה ירקות ברכתו שהכל, לפי שהעוף חשוב יותר מהירקות והמרק נגרר בברכתו אחריו. אולם על הירקות עצמם מברכים אדמה. וכן אם יש בו מיני מזונות מברכים עליהם את ברכתם הראויה, כדלהלן. כאשר העוף אינו בפני עצמו אלא עטוף בבצק כמו שתיארת, די בברכת מזונות ואין צורך בשהכל [אבל על הירקות יברך כנ"ל].

ד. מרק ירקות שיש בו אטריות או גריסים שנמעכו מהבישול וברכתם מזונות, כיון שהירקות הם רוב לגבי הגריסים או האטריות, יש לברך על הירקות אדמה, על הגריסים או האטריות מזונות, ועל המרק אין מברכים. אמנם כאשר זה תערובת שלא ניכרת ממש, הברכה היא מזונות, ויש ספק על המרק עצמו ראה אות ה. באורז אין הבדל ותמיד לפי הרוב או שתי ברכות.

ה. מרק שנעשה בלי ירקות בכלל, רק מיני מזונות ומעט תבלינים, יש ספק מה ברכתו [כשהוא נאכל לבד בלא המזונות], ויש לפטור ספק זה על ידי שיקח דבר אחר ויברך עליו שהכל, ויאכל מעט מהאטריות ויברך עליהם מזונות.

מקורות:

ראה משנה ברורה סי’ רה ס”ק ז – יא, ובס’ פסקי תשובות שם.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל