שאלה:
יש לי קרוב משפחה שהתרחק משמירת תורה ומצוות, ואיננו מאמין כלל לדבריו, וחי בגפו מבחירה.
מצד אחד יש מצוה לקרב את כולם, ומצד שני הוא מתכוון להגיע ברכב, ולחזור ברכב.
ויש כאן גם אתגר של דוגמא אישית של חילול שבת עבור בני הבית בגילאים שונים.
וגם אחריות על כך שהזמנתי אותו מתוך ידיעה שהוא יחלל שבת בבואו ולכתו.
מצד זה אם הוא היה מזמין את עצמו, הייתי מקבלו בברכה, כי אין חילול השבת נגרם מחמתי.
אך השאלה אם מותר,צריך, להזמינו, לשבתות, וליל הסדר וכדומה.
או שיש להימנע מכך ?
תודה רבה
תשובה:
- כדאי להמנע מלהזמין אותו, בשעת הדחק גדול אם יש סיכוי שיישן אצלך ואתה מבקש ממנו שכך יעשה, יש להקל גם אם בסוף יסע הביתה, אבל ככלל אין להזמנינו בפרט שיש בכך גם בעיה חינוכית. כתבנו בעבר כאן מאמר ארוך בענין, ובמסקנת הדברים סיכמנו כך:
- לדעת האגרות משה, המשנה הלכות הגרי”ד סולובייצ’יק והגרי”ש אלישיב, אין להזמין מחלל שבת לסעודת שבת, משום שמכשילו בנסיעה בשבת, ועל כן המזמין עובר על איסור תורה ‘לפני עור’.
- אם יש אפשרות סבירה שההזמנה לסעודת השבת לא תהיה כרוכה בחילול שבת, וכגון כשהמוזמן גר בקירבת מקום ויכול לבוא לסעודה ברגליו, אין כל איסור להזמינו. יחד עם זאת חשוב לציין כי לא המרחק קובע, אלא הסבירות לכך שההזמנה תגרום לחילול שבת, כדברי האגרות משה ש”איסור לפני עור יש אף באינם רחוקים כל כך, כשידוע שיתעצלו לילך ברגלים ויסעו במאשינעס””.
- רבי יעקב קמינצקי והגרש”ז אויערבך נקטו, שאין איסור להזמין מחלל שבת לסעודת שבת אם יציעו למוזמן להישאר ללון בבית המארח או במקום קרוב, שלא יצטרך לשוב לביתו ברכב ולחלל שבת. ובדברי הגרש”ז מפורש שאין כל איסור להזמין מחלל שבת לסעודה גם אם ידוע בוודאות שלא ישאר [וכגון שפעמים אחרות סירב להצעה זו]. וגם לא הוזכר בדבריו כל תנאי, שההיתר להזמין לסעודת שבת הוא רק לסעודת ליל שבת, שקיים סיכוי שאם יוזמן אליה יבוא לפני השבת וישאר בבית המזמין עד צאת השבת, ולא לסעודת שבת בבוקר.
- אך נתבאר כי יתכן שגם לדעת האוסרים חילול שבת להצלת פושע משמד רוחני, מותר להזמין מחלל שבת לסעודת שבת, מכיון שאין להחשיב את ההזמנה כהכשלה באיסור חילול שבת או כסיוע לדבר עבירת חילול שבת, היות ולאדם עצמו מותר לעבור על איסור קל כדי להציל עצמו מאיסורים חמורים יותר, ולכן יהיה מותר למוזמן לנסוע בשבת לסעודה, כי בנסיעה זו שמטרתה להתקרב לשמירת התורה והשבת, הגם שעובר על איסור, הוא מציל עצמו מאיסורים אחרים.
במחילה מכת"ר.
רישא – מפורש להימנע.
מציעתא – מחלוקת.
סיפא – מותר בכל מקרה.
ואני אנה אני בא ?
כאמור יש בענין זה חילוקי דעות, ולכן יש להמנע, רבים האוסרים על המקילים, גם המקילים כאמור אמרו דבריהם רק במקום הכרח של קירוב קרובים באופן שנראה שיש בזה ענין להשיבו למוטב וכדומה, במקרה שלך אין טעם להקל בזה לפי דעתי.
השאר תגובה