לתרומות לחץ כאן

סוגי ציציות ואופן הקשירה / כמה חוטי תכלת?

שאלה:

אני מאוד מבולבל, יש מלא מלא סוגי ציציות ומלא סוגי פתילות, והרבה קשירות יצא לי לראות מלא סוגים של ציציות ואני לא יודע מה בוחרים ומה לקנות…

וראיתי שיש גם פתיל תכלת ואצלו יש מלא סוגי קשירות..

אשמח לתשובה

תשובה:

שלום וברכה

לגבי החוטים, מה שחשוב ומעכב הוא שטווית החוטים תעשה "לשמה" – לשם מצות ציצית, וממילא גם בעבודת יד, לכן חשוב לקנות עם הכשר של מערכת כשרות מוכרת ומהודרת. מה שכתוב ניפוץ לשמה, זה רק הידור שרוב העולם אינו מקפיד בו ואין חובה לקנות כך. כדאי לרכוש פתיל עבה או בינוני ולא דק שבקלות נתלש. אם אתה רוכש ציציות מוכנות, אתה צריך לדעת מי עשה את הקשרים, שכן גם עשייה זו צריכה להיות "לשמה". ורבו בזה המכשולות. לגבי סוגי הקשרים יש בזה הבדל בין אשכנזים שרק כורכים בין הקשרים, לבין ספרדים שבכל כריכה מבצעים סוג של קשר, ולכן לפי מנהג בני עדתך כך תקנה… לגבי תכלת, רבים לא הולכים היום בציצית תכלת מחמת הספק האם אכן הזיהוי כרגע הוא הנכון, ומי שרוצה להחמיר עליו בכך יקח תכלת של מורקס – ארגמון כהה קוצים, ולא של דג הדיו שכבר התברר שזה טעות. לגבי כמה חוטים צובעים וממילא אופן העשייה, ראה במקורות.

מקורות:

נחלקו הראשונים בשאלה, כמה מהחוטים צריכים להיות צבועים בצבע תכלת: א. הדעה המרחיבה ביותר, היא דעת רש"י (מנחות לח ע"א ד"ה התכלת) ותוספות (שם) שסברו, שחצי מהחוטים  צריכים להיות בצבע לבן, וחצי בצבע תכלת, סך הכל ארבעה חוטים צבועים תכלת, וכן מופיע בדברי הספרי (כי תצא, רלד). בטעם הדבר שסברו כך נימקו, שמכיוון שהתורה כתבה שיש צורך גם בפתילי תכלת וגם בלבן, 'סברא שיהיו שווים'. ב. הרמב"ם (ציצית א, ו) בדעה המצמצמת ביותר סובר, שמתוך שמונה חוטי הציצית, אחד בלבד צריך להיות צבוע תכלת, וכן פסקו מספר אחרונים. כדבריו עולה מדברי המדרש בבמדבר רבה (יח, ג) המספר שקרח התלונן על משה, כיצד לא מקיימים מצווה בטלית שכולה תכלת, וכן מקיימים מצווה בטלית שיש בה ארבעה חוטי תכלת בלבד, ובלשונו של הרמב"ם: "כיצד עושין את הציצית, מתחיל מזווית של טלית שהיא סוף הארוג ומרחיק ממנה לא יותר על שלש אצבעות למעלה ולא פחות מקשר גודל ומכניס שם ארבעה חוטין וכופלן באמצע, נמצאו שמונה חוטים משולשלין תלויין מן הקרן, ויהיה אחד משמנה החוטים חוט תכלת והשבעה לבנים." ונראה שזו הדעה המקובלת. ג. גישה שלישית ממוצעת היא גישת הראב"ד (רמב"ם שם) שסבר, שצריך להיות שני חוטי תכלת, כפול מדעת הרמב"ם וחצי מדעת התוספות.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. שלום,
    ראיתי שאתם אומרים שדיונון – התברר שזו טעות.
    אשמח לדעת מקור לכך.
    גם, אשמח לדעת מי גילה את המורקס. והאם יש תכלת של הרב הרצוג? האם שני'הם אחד, או לא?

  2. ברגע שהתבררו כל הסימנים של המורקס ממילא התברר שהדג דיו שאין לו שום מסורת של צביעה כזו בהיסטוריה, הוא סתם השערה חסרת בסיס והיא אינה תואמת את המקורות. לצורך הענין, למה לנו להדחק שחילזון יכול להיות גם דג, אם כבר מצאנו חילזון שאכן נהגו לצבוע בו, וכן על זה הדרך.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל