לא תיקום/צניעות בעבודה/העברה על מידותיו

שאלה:

שלום בעבודה שלי יש מישהי ספציפית שכנראה מפרשת את העובדה שאני ממעיט כמה שיותר לדבר עם נשים כנראה כשוביניזם , או כשמירה לא לגיטימית ומוגזמת על צניעות בעיניה. אני משתדל תמיד לומר שלום אבל לא הרבה מעבר- "להסתחבק".
כתוצאה מכך כעת היא "מחזירה" לי וכשאני אומר שלום היא לא עונה בכוונה ונוצר ניכור.
כעת לי יצא החשק להיות מנומס ואני לא רוצה אף לומר לה שלום או לענות לה בעתיד אלא אם כן זה בענייני עבודה ואני חייב. האם אני עובר על לא תיקום?
הרי גם ככה לא בטוח שתענה כפי שכבר עשתה אז למה שאביך את עצמי…

עלתה לי שאלה נוספת עכשיו ,ברשות הרבנים, קצת יותר תיאורטית השקפתית (כי זה לא הטבע שלי בהכרח) אם אני כן מחליט תמיד להיות נחמד אליה בכל זאת כדי שלא לתרום תיהיה אווירת ניכור כללית במשרד האם מותר לי (כמו אדם נניח שאומר בוקר טוב כל בוקר לנהג האוטובוס המריר מתוך הנחה שדווקא הוא כנראה זקוק לשלום הזה ושופט אותו לקו זכות), או שאני יוצא אדם שאינו מכבד את עצמו וממשיך להתייחס יפה לזולת שלא מתייחס יפה אלי?
הרי חכמים אמרו כל המעביר על מידותיו מוחלין לו על כל פשעיו, האם יש הבדל בין למשיך להיות נחמד לאדם שמתעלם ממך לבין לשתוק כשצועקים עליך?

תשובה:

שלום וברכה

קראתי את שאלתך בתשומת לב, והאמת, כי מעבר למה שהעלית בענין לא תיקום או מעביר על מידותיו, יותר הייתי חושב על איך אתה משמר לעצמך סביבת עבודה נוחה. לי נראה שברגע שתתעלם לגמרי באופן מופגן ובאורח קבע, אתה מייצר לעצמך התנגדות ואולי קשוי בהתנהלות, אולי גם מקור לצרות מול הבוס וכדומה, ולכן הייתי מתעלם מההתעלמות, אומר בוקר טוב כללי מנומס ולא מתייחס אליה במיוחד ולהתעלמותה. מלייצר סוג של ריב רק מפסידים. כמובן אין לוותר על הערכים שלך, אתה נוהג בריחוק מתבקש ורק בכבוד הנדרש ולא מעבר, אבל לא מייצר ריב. אין בכל זה פגיעה בכבוד שלך, אתה כביכול בכלל לא שם לב לענין, אומר בוקר טוב וממשיך הלאה. לרדת לקטנות הוא פגיעה בכבוד..

בהצלחה רבה מאוד.