שאלה:
לפני עשר שנים השכן מתחתי בנה תוספת בניה של 24 מ"ר אך הוא לא יצק את כל הגג אלא השאיר שטח של 2 מטר על 2 מטר עם פתיחה מאלומיניום כדי שיוכל לפתוח בסוכות. בזמנו הוא שאל אותי ואני הסכמתי.
כמה שנים אח"כ נהיה תב"ע על שטח זה ואני יכול לבנות אותו לחדרים או למרפסת. אני משתמש בשטח הזה כמרפסת ושילמתי לו עבור הבניה אך הגג אלומניום לא שמיש בשבילי גם במשך השנה. אני מאוד מעונין לקבל אותו חזרה ואף הצעתי לשכן לבנות לו מרפסת מתקפלת לסוכה אך הוא סירב. שאלתי היא האם יש לי זכות ובעלות על השטח או שבגלל שהסכמתי לו אבידתי את זכותי. יש לציין שאני לא מתכונן לריב על זה כי שכנות טובה חשובה לי יותר אך אם אני אדע מה זכותי אני אדע לדבר איתו אחרת
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה,
ההסכמה שלך שיעשה מרפסת סוכה לא מבטלת לך את הזכות בנייה שהגיע אחר כך, ואם אח"כ עשו שינוי תב"ע ויש לך זכות בנייה, מותר לך לבנות ע"ג המרפסת שלו ולתת לו אפשרות לבנות מרפסת בצד אחר.
בהצלחה.
מקורות:
כתב הרמ"א סימן קנג סעיף ה "ויש מי שכתב שאותן זיזין שמוציאין מגג של רעפים מפני קיום הכותל מן המטר, אין בעל החצר יכול למחות, ואין לו חזקה, וכשירצה זה לבנות יסלקם לגמרי". וכתב הסמ"ע ס"ק יד "כיון דמהזיזין מצד עצמן אין לו היזק, משום הכי אינו יכול למחות דהו"ל זה נהנה כו', וכיון דאינו יכול למחות, משום הכי אין לו חזקה לאחר זמן, ויכול לסלקם כשירצה לבנות וליטול חלקו בכותל. ועיין לקמן בסימן קנ"ד סעיף ט"ז מ"ש המחבר בענין זה די"א דיכול למחות משום דלא ניחא ליה לירד עמו בדינא ודיינא לאחר זמן. וי"ל דכאן הכל מודים, כיון דהכל יודעים דמדרך העולם להניח לחבירו הדר בצידו להאריך זיזו לחצירו עד עת שיצטרך לבנות שם". הסמ"ע מבאר שכל דבר שאין דרך להקפיד על כך אין זה מונע מהשכן לבנות, שכל ההסכמה שיניח זיזים באוויר חצרו על דעת שלא יפריע לו, ובבוא העת שרוצה לבנות יכול לסלק לו את הזיזים. ושמעתי מהגאון הרב מנדל שפרן שמכאן יש להוכיח לכל שימוש באוויר חצרו הבנייה שווה הרבה יותר מהשימוש באוויר, ובכל חזקת תשמישים שרואה שחברו משתמש באוויר חצרו, וכן חזקת חלון שפותח לרשותו, ודאי לא הסכים לוותר על בנייה עתידית ששווה הרבה מעבר לתשמישו של חברו, ועל דעת כן לא מחל לו, ולכן אם באים לבנות אין לשכן שמשתמש חזקת תשמישים, וכמו כן לשכנים שפתחו חלון אין להם חזקת חלון כאשר השכן רוצה לבנות משום שעל דעת כן לא הקנה לו חזקה בחצרו.
