שאלה:
לכת"ר שלום וברכה ,
בלילה היה שיעור בבית הכנסת וב"ה התחלנו ללמוד ולחזור על הלכות הגעלת כלים והכשרת המטבח וכליו לפסח שיבוא עלינו לטובה .
כאשר הגענו לעניין הכשרת השיש במטבח כב' הרב מוסר השיעור אמר שאפשר לנקות בחומר פוגם כמו סבון ולערות על השיש מים רותחים ודי בזה ונראה שאין להמתין כ"ד שעות .
ואז הערתי הערה – זכרתי שצריך לנקות ולהמתין כ"ד שעות על מנת שטעם הבלוע בכלי יהיה פגום מעיקרו וכך בעת ההכשרה לא יהיה החשש של טעם לשבח שנפלט ונבלע שוב , אלא יהיה טעם לפגם שנפלט ואם יבלע שוב הרי הוא כבר פגום מעיקרו .
לאחר השיעור עיינתי והבנתי שיש מחלוקת בעניין בין השו"ע ובין הרמ"א האם צריך להמתין כ"ד שעות מאז השימוש האחרון בכלי ונקיונו עד להגעלתו
השו"ע להבנתי מקל( אולי מהסיבה שתמיד יהיו מים בשיעור פי שישים מהטעם שנפלט מהכלים ) לעומתו הרמ"א מצריך להמתין כ"ד שעות לפני הגעלת הכלי מהסיבה שציינתי , וכן מצאתי שאם הזמן דחוק או לא סומכים על הציבור שמביא כלים להגעלה שאכן עברו כ"ד שעות לפני ההגעלה יש לתת במי ההגעלה חומר פוגם על מנת שטעם שיפלט מהכלים יפגם מיד ואם ישוב ויבלע בכלים הרי שהוא פגום-לאחר השיעור המשכתי לדון עם הרב בעניין והוא אמר שזכורה לו ההלכה שמה שטרוד בפליטה אינו בולע לכן אפשר להקל .
אני מצידי זוכר שהלכה זו נאמרה על חתיכות בשר שמלחו אותן ושמו עם חתיכות בשר שאינן מלוחות שכל עוד המלח על הבשר הוא טרוד בפליטת דמו ואינו בולע דם מהבשר שלא נמלח .
בכלים העניין שונה לזכרוני – שהרי אם תחבו כף חלבית בת יומה לתבשיל בשר רותח הרי שצריך שיהיה שיעור של פי שישים כנגד החלב שבלוע בכף כדי להכשיר את תבשיל הבשר ואילו הכף שפלטה טעם חלבי בלעה מיד טעם בשרי ועל כן יש להגעילה .
1- האם אכן יש מנהגים שונים בעניין המתנה כ"ד שעות בין אשכנזים לספרדים לפני שמגעילים כלים ?
2- האם אותו הדין שייך להכשרת שיש וכיור מטבח ( למי שסומך על כך שאפשר להכשיר שיש- כי הבנתי שיש שמחמירים לנקותו היטב בסבון , לייבשו היטב ואז לכסותו בכיסוי עבה וכלל לא לסמוך על עירוי מים רותחים וכן להקפיד לא לשים דברים חמים על השיש כל הפסח )?
3- האם בהגעלת כלים לפסח הדין חמור יותר משאר ימות השנה כגון הגעלת כלים שבלעו טעם נבלה וטריפה או בשר וחלב שגם אם יש במי ההגעלה פי שישים מהטעמים שנפלטים הרי די בכך ואולי מהסיבה הזו השו"ע לא מצריך המתנה של כ"ד לפני ההגעלה , אך בפסח נפסק מדרבנן שאין לסמוך על ביטול בשישים ?
תודה לכבוד הרב
שבת שלום וכל הברכות
תשובה:
שלום וברכה
בענין זה יש הבדל בין הגעלת כלי מדבר איסור שנבלע בו לבין הגעלת כלי חמץ לפני הגיע זמן האיסור, כיון שהחמץ לפני זמן איסורו נחשב "היתרא בלע", ולכן לגבי בליעת שלושה נותני טעם – הכלי בלע חמץ, ואחר כך פולטו למים של ההגעלה, ואז הוא שוב בולע אותו, כיון שהוא היתרא בלע מעיקר הדין אין להחמיר בזה, כמבואר בשולחן ערוך בסימן תנב סעי' א וראה בהרחבה ביאור הענין במשנה ברורה שם. אמנם יש מהדרים בזה לכתחילה ראה בכעין זה שער הציון תמד ד, אבל מעיקר הדין יש לסמוך להקל, אלא שזו אחת החומרות של פסח שנהגו בהן.
