שאלה:
האם עונים אמנים על ברכות או קדיש בברכת המזון
תשובה:
שלום וברכה
שאלתך אכן חשובה ומענינת, שכן בפשטות היינו משיבים על שאלה זו שדינה ככל ברכה ארוכה שמותר לענות אמן יהא שמיה רבה וקדושה, אבל למעשה הדין לא כך! בשולחן ערוך בסימן קפג סעיף ח מביא שיש אומרים שברכת המזון דינה כשמונה עשרה ולא כברכות קריאת שמע, וראה במשנה ברורה שם מכמה האחרונים, שלמדו זאת מכך שהחמירו חכמים לברכה במקום אחד ולא תוך כדי הליכה, ואפילו בשעת הדחק, וכמו בשמונה עשרה ולא כמו שאר ברכות, ובשו"ע הרב שם סעי' יא הביא לכך גם מקורות מהפסוקים, ומכל מקום לפי זה נקטו אחרונים רבים, ראה יביע אומר ח"א סי' יא, בצל החכמה ח"ד סי' מב ועוד, שאין לענות שום דבר, באמצע ברכת המזון. וראה בכף החיים שם ס"ק מה מכמה אחרונים שגם בין הברכות אין לענות. אמנם אשל אברהם בוטשאטש שם מצדד להקל בין הברכות כמו בברכות קריאת שמע.
החזון איש סי' כח ס"ק ג תמה על דין זה, וצידד בדעת השולחן ערוך שלא אסרו אלא להשיב מפני היראה והכבוד ובזה אינו כמו בברכות קריאת שמע, אבל לענין מה שמותר לענות אמן יהא שמיה רבה וקדושה, לא החמירו כמו בשמונה עשרה.
בערוך השלחן שם צידד לחלק בענין זה בין שלושת הברכות הראשונות לברכה רביעית שהיא מדרבנן, וראה יביע אומר מה שדן בזה שם, ומכל מקום יש להחמיר בכל זה, וכמובן אחר אל יחסרנו רשאי לענות לכל דבר שבקדושה.
[בכל מקרה ולכל הדעות אין לענות באמצע הפתיחה והחתימה].
