לתרומות לחץ כאן

חשש סכנת "זוגות" בזמנינו

שאלה:

שלום רב,
האם יש ענין ״שלא״ לאכול זיתים במספר זוגי?

תשובה:

למעשה בזמנינו לא נהגו להקפיד בכך.

מקור דין זה במה שאמרו חכמים [נעזרתי בסדר הדברים באנציקלופדיה תלמודית]: לא יאכל אדם תרי (שנים) – זוגות (רש"י ורשב"ם ד"ה תרי) – ולא ישתה תרי (ברייתא פסחים קט ב; רי"ף שם), ולא יקנח תרי (ברייתא שם. ברי"ף השמיט), והשותה כפליים דמו בראשו (ברייתא שם קי א), שהוא בא בכך לידי סכנה (ראה גמרא שם קט ב, וראה שם קי א בכמה עובדות) על ידי מזיקים (שם ושם), ועל ידי כשפים (שם קי ב).

יש מהגאונים שכתבו שיש בדברים אלה מפי נביאים או הלכה למשה מסיני (ערוך ערך שב ב בשם גאון, על פי גמרא שם קי ב המובאת מיד), ואמרו: שתי ביצים, שני אגוזים, שני קשואים, ודבר אחר – עוד פרי אחד (רשב"ם) – הלכה למשה מסיני, ונסתפקו חכמים מה הוא הדבר האחר, וגזרו חכמים בכל הזוגות מחמתו (רב דימי פסחים קי ב), ולא גזרו אלא בדבר שגמרו בידי שמים, כאותו פרי שבשבילו גזרו, אבל כל שגמרו בידי אדם, כגון שתי קערות או שתי ככרות, אין בו משום זוגות (גמרא שם).

בעיקר חשש זה של זוגות אמרו שבארץ ישראל לא הקפידו על כך (פסחים קי ב), וכלל הדבר: כל המקפיד – מקפידים עמו להזיקו (רשב"ם שם ד"ה כל), וכל שאינו מקפיד – אין מקפידים עמו (גמרא שם), אלא שיש מהראשונים שפירשו שכל המקפיד היינו כשמקפיד יותר מדאי, וכל שאינו מקפיד היינו שאינו מקפיד כל כך (ראה רשב"ם שם).

יש גורסים שלחשוש על כל פנים צריך (גמרא שם לגירסתנו) אפילו מי שאינו מקפיד, שאם לא היו מקפידים עמו כלל לא היה לחכמים להזכירו בתלמוד אלא היה להם לומר לא יזהר אדם בזוגות שלא יקפידו עמו (רשב"ם שם).

מן הגאונים יש שכתבו שדברים אלה שאמרו, משום סכנת מזיקין היו נהוגים בו, ועכשיו אינם מרובים כבאותו זמן (ערוך ערך אספרגוס, בשם רב האי גאון), וכן כתבו ראשונים שאין העולם נזהרים עכשיו על הזוגות שאין 'באלו המלכיות' המזיקין (תוספות יומא עז ב סוף ד"ה משום).

ויש מהראשונים שכתבו שבאותם זמנים היו העם נמשכים אחר דברים המוניים, וכל שלא היה בו סרך עבודה זרה ודרכי האמורי לא חששו חכמים בהם לעקרם, וכל שכן במה שהיתה הרגילות אצלם כל כך שהיה טבעם מקבל בענין חיזוק או חולשה, וכמו שהעידו על המקפיד שמקפידים עמו, וממין דברים אלו שהיו רגילים להיזהר מן הזוגות, ומצד אותם ההבלים הוצרכו חכמים לרוב רגילותם לתת טעם לדבריהם כשתיקנו ארבע כוסות – אם משום שליל שמורים הוא, אם משום שכוס של ברכה אינה מצטרפת לרעה (ראה לעיל: ארבע כוסות שבליל הסדר. מאירי פסחים קט ב), וכן בפוסקים (ברמב"ם ובטור ושו"ע) לא הוזכר חשש זוגות, וכן כתבו אחרונים שלא שמעו שבזמננו מקפידים בזוגות (ערוך השלחן יו"ד קטז יז, אלא שסיים שאם יש מקפידים יתנהגו כמו שכתב, והביא כל הדינים)וראה שו"ת יביע אומר ח"א חיו"ד סי' ט אות ב, וח"ג חאו"ח סי' ב אות ד, וח"ד סי' א אות ד, וח"ה סוסי' א, וח"ט חאו"ח סי' ד.

אולם יש שהחמירו להיזהר מזוגות (ראה ספר אוצר החיים קיב, בשם הדברי חיים שאמר שאין נכון לברך על זוגות, וראה בספר דרכי חיים ושלום רפז שהמנחת אלעזר הקפיד מאוד בשתיית זוגות, וראה גם בספרו שו"ת מנחת אלעזר ג סו ב).

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל