שאלה:
ב"ה
סליחה כבוד הרב,
אני בחורה בת 38, יוצאת לשידוכין.
הרבה פעמים מציעים איש גרוש עם ילדים, באופן אישי קשה לי להכיל את זה. האם מותר לי לכתחילה לצאת עם גבר רווק/ גרוש ללא ילדים?
ואם כן, גם בן גילי או דווקא מבוגר יותר?
(אני עושה שימור פוריות, הקפאת ביציות, יש לי רזרבה שחלתית נמוכה על פי הבדיקות. הכרתי נשים שילדו גם בגיל מבוגר יותר עם רזרבה פחות. אני מוכנה לעשות גם טיפולי פוריות לאחר החתונה אם צריך ב"נ)
האם הגיל והמצב צריך להוריד אצלי משהו בביטחון עצמי בעניין שידוכים?
וכן, האם תרומת ביצית היא גם אופציה אפשרית אם יש צורך בעתיד?
תשובה:
שלום וברכה
ראשית ברכותינו שתזכי למצוא את זיווגך בקרוב ממש ולבנות יחד בית יהודי מלא וגדוש בשמחה ובמצהלות ילדים.
ככל שאת עושה שימור ביציות, והגיל שלך עוד יחסית צעיר והוא בגיל הילודה, מותר לאדם רווק להנשא לך, כיון שבעזרת ה' תוכלו לקיים מצות פריה ורביה בשלימות.
הייתי ממליץ מאוד להעזר באירגון "בוני עולם", שם יש פיקוח הלכתי וליווי לשימור הביציות, באופן שנוכל לסמוך שהדבר נעשה כדת וכדין ללא חשש החלפה וכדומה. הם נותנים גם סיוע בכל הנדרש מבחינת ייעוץ רפואי מתקדם ועוד.
להוריד "בטחון עצמי" זה תמיד לא נכון ולא טוב, אף שכמובן צריך לבחון את הדברים ולקבל החלטות בצורה מושכלת, וזה נכון תמיד ובכל גיל. ברור שככל שהגיל מתקדם והאפשרויות מתמעטות מעט באופן יחסי, יש לוותר בדברים שבגיל 20 לא היינו מוותרים עליהם, אם זה במשפחה מסביב, או בהיסטוריה של המדובר ככל שאין לזה השלכה על מצבו העכשוי ועוד, אבל החלטה מושכלת היא אף פעם לא "חוסר בטחון עצמי" אלא להיפך, קבלת אחריות בבגרות ובצורה מרוממת.
תרומת ביצית אינה אופציה בדרך כלל, יש בזה בעיה הלכתית רבת משקל, אם מדובר בביצית של אשה יהודיה זו בעיה משמעותית של יוחסין, יש נדון רחב בפוסקים מי היא האם האמיתית אם בעלת הביצית הוא זו שנשאה אותו ברחמה, וממילא גם כשהביצית היא של גויה, יש צורך בגיור לחומרא, ולכן לא זו האופציה שנשמח איתה.
בהצלחה רבה מאוד ובשורות טובות בקרוב.
