שאלה:
שלום רב
יש לי גוזל תוכי בן 3 חודשים שאוכל דייסה ממזרק, ורגיל שמוציאים אותו לצורך כך, בשבת שעברה לא הוצאנו אותו והוא ממש השתגע וצעק,
השאלה היא אם משום צער בע"ח יש אפשרות להוציא אותו לצורך האכלה?
תשובה:
שלום וברכה
לדעת רוב הפוסקים אין ללטף או להרים חיות מחמד בשבת, ראה כאן ובתגובות, אף שיש שהקלו בזה בזמנינו שהם מיועדים לכך, במידה ואכן התוכי מיועד לזה ורגילים להחזיק אותו ביד וללטף, וכן צידד הגרש”ז אויערבך, כך שראוי להחמיר אבל המיקל יש לו על מי לסמוך.
תודה רבה,
האם כשההוצאה של הבע"ח היא לצרכו ממש ויש צער בע"ח ודאי אם לא מוצאים אותו יש יותר מקום להקל?
למעשה התירו משום צער בעלי חיים רק על ידי גוי אבל זה ודאי צירוף נוסף.
אני לא מצליח להבין, הרי צער בעלי חיים יש דעה שזה דהורייתא ממש, והגר"ע התיר לטלטל בעלי חיים במקום צער בעלי חיים,כגון כלוב של תוכים שנמצא בשמש קופחת והתוכי סובל, אז מותר לטלטל את כלוב התוכי בידיים בכהאי גוונא!
ובל נשכח שכל הנושא של חיית מחמד אנו מחמירים את דעת הראש שהיא מוקצה, אבל יש את דעת האור זרוע שחיית מחמד אינה מוקצה. נכון שלהלכה פוסקים כהראש אבל כאן במקום צער בעלי חיים מדוע לא להקל?
1. צער בעלי חיים מתיר רק על ידי גוי ולא טלטול בידים של מוקצה, כך דעת רוב הפוסקים, כך פסק במשנה ברורה שכה סד, וכך האריך מאוד לבאר בילקוט יוסף שבת ח"ב סי' שח סעיף כג ואילך [במהדורה שתחת ידי], אינני יודע מנין שאביו מרן הגר"ע הקל בזה.
2. לגבי הנושא של חיית מחמד הרי על זה דיברנו וציינו שאכן יש בזה מחלוקת גדולה והוא צירוף חשוב להתיר. כך שלדעתי התשובה שכתבנו די הפליגה לקולא ולא לחומרא.
הילקוט יוסף כידוע אינו חולק על אביו, וראה בשות יביע אומר חלק ה' סימן כו' שכותב כך ואני מצטט: "ומכל מקום נראה שאם החמה זורחת עליהם,ויש בזה צער בעלי חיים,ולפעמים קיים חשש ג"כ שימותו,יש לסמוך על סברת המהר"ח או"ז בשעה"ד כזאת להתיר לטלטם לצל."
אכן מלשונו זה דוקא בשעת הדחק,וכאן בשאלת השואל אכן זו שעת הדחק.
ישר כח
השאר תגובה