שאלה:
בשו״ע אבן העזר קנד:כא, מוסבר איך לכוף מי שמסרב לתת גט במקום ׳שאמרו להוציא׳.
שאלתי היא ככה: אם היו אנשים שכפו מישהו לתת גט במקום שלא אמרו להוציא, האם בדיעבד זה נחשב נתינת גט?
תשובה:
שלום רב,
זה ברור שאם האיש אינו ראוי לכפיה וכפו אותו לגרש או בכל מקרה שהכפיה היתה שלא כדין, הגט פסול. יש אמנם נידון האם זה בטל מדאורייתא, אלא שזה רק פסול מחמת ספק. בשו"ת עונג יו"ט סי' קסז הסתפק במקרה שגויים שנפסק שהם לאו בני עישויי נינהו ובכל זאת כפו אותו האם הגט בטל או שיש ספק אולי בכל זאת הוא התרצה. ובמסקנתו נראה שמצדד שהגט פסול. ראה בשו"ת באר יצחק אבה"ע סי' י' ענף ד' שכתב שהגט פסול מחמת הספק אולי בכל זאת הוא התרצה.
אולם אם השאלה היא מעשית, ודאי חייבים לדעת את הפרטים המדוייקים, משום שבמהלך הגירושין ודאי אמר הבעל שהוא נותן את זה מרצונו החופשי וכו' כפי שהנוסח המקובל ששואלים את הבעל, כולל ביטול מודעות וכו'. לכן, השאלה היא מה בדיוק היה, מה לדעתו כפו אותו? מה אמרו לו? ומדוע זה נחשב לכפיה, משום שלא כל דבר שאדם עושה בגלל כל מיני חשבונות שאינו מעוניין לריב עם פלוני או אלמוני נחשב לכפיה. לכן, חשוב להבין בדיוק את הסיטואציה בטרם נחליט שמדובר בכפיה, וגם כמובן תהיה שאלה האם בכלל הוא יהיה נאמן לומר זאת לאחר שכבר גירשה וכאמור, במהלך הגירושין הצהיר שזה נעשה ברצונו החופשי.
