שאלה:
שלום כבוד הרב,
לפי הפשט בספוק יג של פרק א במגילה, יודעי העיתים הם אותם שבעת השרים ?
לפי המדרש שבא קודם לחכמי ישראל ואז סירבו (בטענה שניטלה מהם העצה מאז החורבן), איך יתפרש פשט פסוק יג ויד ?
תודה מראש
תשובה:
שלום וברכה
יש בענין זה כמה פירושים, האבן עזרא מפרש שיודעי עיתים אלו החוזים בכוכבים ומזלות, המהר"ל מפרש שהם אכן שריו, וכוונת הכתוב שבכל עת יש צורך באנשים הבקיאים בפוליטיקה העכשוית כדי לעת מה טוב להחליט ולקבוע, כך גם המלבי"ם מפרש, יודעי העיתים לקבוע לפי המצב והסיטואציה את הדין, שהרי לא דומה המורד במלך לסתם אשה המורדת בבעלה וכו'. והאור החיים הק' בס' ראשון לציון מפרש שהכוונה היא לבני יששכר יודעי בינה לעיתים, וכפי שהזכרת שתחילה שאל את בני ישראל. הגר"א מבאר שיש שני בתי דין למלך, האחד יקוב הדין את ההר, הדין כפי החוק, והשני שיודע להקל בעת הצורך כמו כאן שהמלכה היה אהובה עליו ורצה להקל בעונשה…
לפי הראשון לציון אכן יש כאן העלמה של חלק מהסיפור, כלומר יודעי העיתים סירבו להשיב, והדיון עבר לממוכן וחבריו…
פורים שמח!
