לתרומות לחץ כאן

חיבור פלטה בשבת על ידי גוי

שאלה:

בס"ד
שלום לכבוד הרב
שישי האחרון מישהו בטעות ניתק את הפלטה…
השאלה שעלתה היא האם מותר לומר לגוי שיחבר את הפלטה בשבת?
במידה ומותר/אסור תוכל בבקשה להביא מקורות לדבר

תודה רבה ופורים שמח!

תשובה:

שלום וברכה

ככלל חשוב מאוד לדעת, שבכל הנושא של אמירה לגוי יש שני ענינים שונים: עצם האמירה, שזה ניתן לפתור על ידי שרק רומזים לו שלא בדרך ציווי וכו', ויש את הבעיה של איסור הנאה ממעשה שבת שנעשה על ידי גוי עבור ישראל, שזה אסור גם כשהגוי עושה מעצמו! אלא שההבדל הוא, בדבר שאין בו הנאה. למשל, לכבות אור שמפריע לישון, זו לא הנאה אלא מניעת צער, יש אור שמצער, כאן מועילה רמיזה כנ"ל, אבל להדליק אור שיוכלו לקרוא וכדומה, זו כבר הנאה אקטיבית וגם אם הגוי עשה מעצמו לצורך היהודי – אסור. הדלקת הפלטה היא הנאה! כך שבעיקרו זה אסור, למעט מקרים שניתן להקל, למשל כאשר יש ילדים קטנים בבית שצריכים אוכל חם, זה כמו אמירה לצורך חולה, כשאין שום דבר אחר לאכול וזה צער גול מאוד, כל מקרה יש לדון בכובד ראש לגופו.

יש שנתנו עצה, לומר לגוי לעשות בגרמא, כלומר לחבר לשעון שבת שיפעיל את הפלטה שעה מאוחר יותר. ואכן, אמת הדבר שאמירה לגוי לעשות מלאכה בגרמא מותרת בשבת, כאשר מדובר בצורך מצוה או במקום צער גדול. אולם, לגבי שעון שבת יש שאלה גדולה האם אכן מדובר בגרמא, ולדעת רבים מהפוסקים נחשב הדבר כמעשה בידים ולא כגרמא, וזאת משום שהמכשיר מתוכנן לכך. ונחלקו בכך פוסקי זמנינו: דעת הגרש"ז אויערבך שמעשה זה נחשב כגרמא [ראה מנחת יצחק ח"ב סי' כג], אלא שלמרות זאת החמיר שלא לעשות כך בשבת, משום שחשש שמא קירוב הדלקת האש נחשבת "כאשו משום חיציו" שחידשה התורה שהוא נחשב מעשה בידים. בשו"ת אגרות משה יו"ד ח"ג סי' מז נקט בפשיטות שמדובר במעשה גמור בידים ולא פירש טעמו, ודעת הגרי"ש אלישיב אף היא שהדבר נחשב כמעשה גמור בידים, וטעמו, משום שכך הוא אופן פעולת המכשיר, כמובא בס' שבות יצחק גרמא פרק טז [אגב טענה זו עומדת בסלע המחלוקת לגבי הרבה מכשירי גרמא המופצים בזמנינו שבנויים על מנגנונים של השהיות, ולדעת הגרי"ש אלישיב אין בכך כל תועלת מהטעם האמור].

כמו כן יש שהחמירו בזה מטעם נוסף, שהרי שיטת הרשב"א בשבת קכ ב, שלא הקילו בגרמא אלא באופן שהפעולה אינה ודאית, כמו בגרם כיבוי שיתכן שלא יועיל, אבל פעולה ודאית אין בה קולא זו, וממילא אין כל מקום לשאלה מעיקרה.

לגבי מקרה שיש אורחים ויש בושה גדולה שאין אוכל חם, יש מקום להקל, על פי דברי המקור חיים לבעל החוות יאיר סי' רעו שבמקום כבוד  הבריות גדול יש להתיר אמירה לגוי, אך לא ברור לי מתי זה כבוד בריות גדול ומה הגדר המדויק. כמו כן, משום מה, המשנה ברורה מביא קולא זו של כבוד הבריות לגבי שבות דשבות ולא במלאכה דאוריתא, ראה סי' שב ס"ק לו, וצ"ע מדוע.

סוף דבר, היתר מרווח לא מצאתי בענין כלל, אולם מי שיקל לסמוך שחיבור הפלטה נחשב גרמא ואפשר לעשות זאת על ידי גוי, במקום שיש בושה גדולה של אורחים, נראה שיש לו על מה לסמוך. אבל ללא בושה וצער גדול, או באופנים אחרים, ודאי אסור להקל.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. כמובן שיש גם לקחת בחשבון שזה יהיה יבש ומבושל כל צרכו אחרת זה בעיה כפולה. גם מצד בישול בשבת וגם מצד בישולי נכרים

  2. מה לגבי אמירה לגוי לחבר את הפלאטה בשינוי,כגון שיאחז התקע בין שני גבי היד (כלומר היפוך כפות הידיים ואחיזת התקע בין שתיהן)?

  3. ראה בשמירת שבת כהלכתה פרק ל הערה מט שהביא בזה מחלוקת גדולה בין האחרונים אם אמירה לגוי לעשות בשינוי נחשבת שבות שבות, ועוד דן שם מה נחשב שינוי, ומה דינו של שינוי שאינו ניכר בתוצאה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל