שאלה:
מ"א מביא שיטה שמומר לדבר אחד לתיאבון פסול לכתיבת סת"ם אם כן מה הדין של סופר סתם שבדבר אחד הוא לא מדקדק כגון לווה ואינו משלם או מזלזל בתפילה בציבור כשממהר וכיו"ב
תשובה:
שלום וברכה
מומר לתיאבון הכוונה שיש משהו שכלל אינו מקיים, אדם שמגיע להתפלל במנין ולפעמים פוחז עליו יצרו, או שאינו נמנע תמיד מלפרוע הלוואות, אבל לא מקפיד די הצורך לרשום ולזכור, הוא מתרשל קצת בזה, עדיין אינו נחשב מומר…
שבת שלום.
