שאלה:
מובא בהלכה שיש עניין להתחתן ״כשהלבנה במילואה״ ועל זה יש לי שלושה דברים שלא הצלחתי להבין.
א) מהיכן מגיע תחילת החודש? ״הלבנה במילואה״ לא אמור להיות בין ז´-ח´ לי״ז י״ח? בי״ז הלבנה הרי יותר מלאה מאשר בד'!
ב) היום הרי קביעות החודש הולך לפי המולד הממוצע כך שהמולד יכול שיחול בסוף החודש, מה אם כן הבעייה להתחתן אז?
ג) ועל כולנה, רוצים הרי לערוך חופה כשהיא טהורה כך שכל הנושא של הלבנה לא נוגע כלל וכלל
תשובה:
שלום וברכה
ראשית נתחיל מהסוף. אכן רבים נוהגים שלא להקפיד על כך, ולא בגלל הנושא של הטהרה שאת זה בלאו הכי הכלות היום מסדרות עם כדורים כדי שלא להגיע חלילה לחופת נדה, אלא גם בגלל הקושי למצוא אולם וכו', אחר כל ההקפדות הנוספות של ספירת העומר ועוד.
לגבי שאלתך הראשונה, הנושא אינו לבנה במילואה אלא כל עוד היא מתחדשת ונוספת ולא כאשר היא נחסרת. כמו כן יש שהקלו בזה עד כ"ב בחודש כמובא בשולחן העזר, ויש הקלו עד י"ח בחודש כמובא בשאילת יעקב ח"ב סי' ו, ויש שהביאו שהרמ"א היה נוהג להקל עד כד בחודש, כלומר די בכך שיש לבנה משמעותית.
בשדי חמד חתן וכלה סי' כא דן בהרחבה אם הנושא הוא המולד או ראש חודש, עיקר נדונו שם הוא כאשר כבר ראש חודש ועדיין לא בא המולד, אבל יתכן שגם להיפך. אמנם לאידך גיסא יש שהקפידו לא להנשא שלושה ימים לאחר המולד, ראה דרכי תשובה סי' קעט ס"ק יד, ויש לזכור שספרדים בכלל לא נהגו בכל זה וגם בין בני אשכנז רבים מקילים, בעיקר בציבור הליטאי שמשתדלים להנשא זמן קצר יחסית אחרי האירוסין.
