שאלה:
שלום ותודה על האתר הנפלא
רציתי לדעת האם שייך טענת ריבוי דיורין נגד בנין שנבנה ברחוב שלי על וילה כלומר שעד עכשיו היה שם רק דייר אחד וכעת יהיו 40 נוספים! דבר שודאי בשעות הלחץ של הבוקר וימי שישי ב12 וכו מאוד יקשה עלינו האם ע"פ הלכה זו סיבה שניתן למנוע את בניית הבנין?
תשובה:
שלום וברכה,
טענת ריבוי דיורים שייך כאשר מרבה אנשים לתוך החצר או לתוך מבוי שאינו מפולש, אבל במבוי מפולש לכו"ע אין טענת ריבוי דיורים. וכ"ש כשמדובר בכביש ציבורי ולא במבוי פרטי שלא שייך כלל טענת ריבוי דיורים.
בהצלחה.
מקורות:
ריבוי דיורים בחצר – היזק ראיה או טורח הדרך
שנינו במשנה (ב"ב נט ע"ב): לקח בית בחצר אחרת, לא יפתחנה בחצר השותפין. בנה עלייה על גבי ביתו, לא יפתחנה לחצר השותפין, אלא אם רצה בונה את החדר לפנים מביתו ובונה עלייה על גבי ביתו ופותחה לתוך ביתו. ובגמרא שם (ס ע"א) אמרו בביאור הרישא, שאם לקח בית בחצר אחרת לא יפתחנו לחצר השותפין, 'מאי טעמא, מפני שמרבה עליהם את הדרך'. ונחלקו הראשונים בביאור דברי הגמרא 'מרבה עליהם את הדרך'.
הרשב"ם (ד"ה שמרבה) ביאר: 'שרוב בני אדם יוצאין ונכנסין עכשיו בחצר יותר מבתחילה, וליכא צניעות כדמעיקרא'. מבואר שהעיכוב הוא משום חוסר צניעות. והרמב"ם (שכנים פ"ה ה"ח) כתב 'נעשה כמי שיש לו שכן אחד ונעשו לו שכנים הרבה', ולא מבואר בלשונו מהו הנזק כשנעשו שכנים הרבה, אך בעיר שושן (סימן קנד ס"א) פירש שאף הרמב"ם סובר שהנזק הוא מחמת שנגרם חוסר צניעות. וכן בפירוש המשניות להרמב"ם משמע שטעם האיסור להרבות דיורים בחצר הוא משום חוסר צניעות [ולכאורה דבריו הוא על כל המשנה שם].
מאידך מצינו טעם אחר בראשונים, הרמב"ן כתב שהחסרון הוא כיון ש'הדרך מתרבה עליהן', וכן מבואר בתוספות רי"ד, שכתב 'ואין טעמו משום היזק ראיה, אלא משום שמרבים עליהן את הדרך'. ובביאור דברי הראשונים הללו, שהחסרון הוא משום ריבוי הדרך, נראה שכוונתם כמו שכתב בעל העיטור (מחאה או' תרעו) וז"ל, 'ואיכא דמפרשי ריבוי הדרך שנתרבה תשמיש החצר, ומכניס ומוציא כליו וחפציו מן הבית שקנה לחצר דרך הפתח והחלון שפותחים. ויש מפרשים דבההוא פיתקא שדו שופכין וזבל אותו הבית לפני החצר ואין יכולין לילך מפני הטיט ומרבה את הדרך'. כלומר, לטעם הראשון העיכוב הוא שכשמביא עוד משתמשים בחצר הדבר מפריע שיש עוד נכנסים ויוצאים המשתמשים בחצר, ולטעם השני החסרון הוא כיון שהדייר הנוסף שופך גם הוא את זבלו לחצר בפתח ביתו, ומקלקל את הדרך באותו מקום לשאר בני החצר, שצריכים להקיף את אותו מקום בדרך הילוכם. ואת דברי הרמב"ן ותוס' רי"ד אפשר לפרש כשני הפירושים שכתב בעל העיטור. אלא שמדברי הרמב"ן בסוגיא של חנות שבחצר (כ, ב) שם משמע שטענת ריבוי דרך שמרבה עוברים ושבים.
נמצאו ג' טעמים באיסור ריבוי דיורים: א) שאין צניעות כמו שהיה לו קודם. ב) ריבוי משתמשים בחצר. ג) קלקול הדרך לבני החצר.
יש מחלוקת המחבר והרמ"א (סימן קנו ס"א) בטענת ריבוי דיורים. לפי דעת המחבר איסור ריבוי דיורים שייך במבוי מפולש, ואילו דעת הרמ"א האיסור נאמר רק בחצר ולא במבוי מפולש. וכתב הסמ"ע שגם לפי דברי המחבר שאסר במבוי זה דווקא במבוי שאינו מפולש, אבל במבוי מפולש שרבים עוברים שם, אין טענת ריבוי דיורים. בשאלה הנ"ל שמדובר ברחוב ציבורי, וודאי ובוודאי שלא שייך טענת ריבוי דיורים, ומותר לאדם לבנות בביתו הפרטי בית משותף עם דיירים רבים.
