שאלה:
רציתי לדעת לגבי דין חייב איניש.
למדתי את הנידון מהגמ' ראשונים אחרונים..
אשמח לדעת
מה דעת
מרן החזון איש
מרן ר' שלמה זלמן
ועוד מגדולי האחרונים..
ואם אפשר מקורות בשיטות האחרונים לעיין..
יישר כח!!!
תשובה:
שלום וברכה
אינני יודע לסקור בפניך את הנהגות גדולי הדור האחרון, אבל כן יכול לסכם בפניך את שיטות הפסוקים מהם מתברר באופן ברור, שאין כל מקום להשתכר בפורים כשכרותו של לוט… כמו כן יצויין שמעולם לא ראינו למישהו מגדולי ישראל שיוצא מדעתו בפורים…
אני מעתיק לך ממה שכתבתי כאן באתר כמה פעמים, וננסה בזה לסכם את הדברים בקצרה על פי השיטות השונות:
א. יש סוברים, שאדם חייב לשתות יין יותר מכפי רגילותו, עד שירדם מחמת השתיה, והרי בשנתו אינו מבחין בין “ארור המן” ל”ברוך מרדכי” (ראה: רמב”ם מגילה שם; רמ”א או”ח שם, בשם מהרי”ל ומהר”י ברונא. וראה ט”ז שם ס”ק ב).
ב. אחרים כתבו, שעל אדם להשתכר עד כדי שבעת שיאמר לאחר קריאת המגילה את הפיוט “שושנת יעקב” [מובא במסכת סופרים פי”ד ה”ג], עלול הוא לטעות בלשונו, ובמקום “ארור המן”, לאמר “ברוך המן” (ראה: ר”ן מגילה ג ב בדפי הרי”ף; מאירי מגילה ז ב; בית יוסף וב”ח או”ח סי’ תרצה, בדעת התוס’ מגילה ז ב. וראה בית יוסף וב”ח שם, שדי בכך שטועה בין אסתר לזרש, ואין צריך שיטעה בין המן למרדכי, אולם ראה צידה לדרך מאמר ד כלל ז, שחולק). באופן דומה יש מבארים, שבזמן חז”ל היו נוהגים לשיר פיוט מיוחד, שבסיום כל אחד מבתיו היו אומרים “ארור המן” או “ברוך מרדכי”. ועל אדם להשתכר, עד שיהיה עלול לטעות ולאמר “ארור המן” במקום “ברוך מרדכי” (דרכי משה או”ח שם; אליה רבה שם ס”ק ב).
ג. ויש שכתבו, שהואיל וסכום הגימטריא של התיבות “ארור המן” שווה לסכום הגימטריא של התיבות “ברוך מרדכי” [=502], חייב אדם לשתות בפורים עד כדי שלא יוכל לחשב גימטריא זו (אגודה מגילה סי’ ז; מהרי”ל הל’ פורים; מג”א שם ס”ק ג).
ד. לדעת אחרים, בנוסף לחיוב ההודאה ביום הפורים על ההצלה מגזירת המן, יש להוסיף ולהודות על גדולת מרדכי, שמינהו אחשוורוש כמשנה למלך. לדעתם, חייב אדם להשתכר ביום הפורים, עד שלא יבחין בין שני חלקי הנס – מפלת המן, וגדולת מרדכי (ט”ז או”ח שם ס”ק א).
אולם, יש ראשונים שסוברים שדין זה לא נפסק להלכה, ואין חיוב להשתכר בפורים, משום שעל ידי שתייה כה מרובה, עד כדי שלא יבחין בין “ארור המן” ל”ברוך מרדכי”, עלול אדם לבוא לידי חטא. ומכל מקום, כתבו שיש לשתות יין מעט יותר מכפי שאדם רגיל לשתות בשאר ימות השנה – שיעור שתיה המביא לשמחה (ראה: ר”ן ובעל המאור מגילה ג ב בדפי הרי”ף, בשם רבי אפרים; מאירי מגילה ז ב; ארחות חיים הל’ פורים אות לח; כל בו סי’ מה; ב”ח או”ח סי’ תרצה, וכתב שיש לשתות בשיעור שאינו מאפשר לאדם לעמוד לפני מלך. וראה ראשונים הנ”ל, שמהגמ’ שם נראה שאין הלכה כרבא שהובא לעיל).
טעם המצוה
הטעם לכך שתיקנו להרבות בשתיית יין בפורים, הוא זכר לניסים שנעשו לישראל בימי אחשוורוש, שהיו כולם על ידי יין. שכן, תחילתו של נס פורים היה בהריגת ושתי המלכה במשתה היין שעשה אחשוורוש, דבר שהביא למלכותה של אסתר [ראה אסתר א י-יא]. גם דינו של המן נגזר למיתה במהלכו של המשתה שעשתה לו אסתר עם המלך אחשורוש [ראה שם ז א-י], דבר שהביא לביטול הגזירה (אליה רבה שם ס”ק א; חיי אדם כלל קנה דין ל).
בחוברת שנמכרה בדוכני בלוי (פורים תשפ"ג) הביאו שהגראי"ל שטיינמן היה מקפיד מאוד מאוד על כל יושבי שולחנו ועל נכדיו, שלא ישתכרו בפורים, אלא ישתו יותר מהרגלם ויהיו מבוסמים מעט, ותו לא. וכשהיה רואה שיכור היה מצווה מיד: ארויס!! (החוצה).
הדברים פשוטים בתכלית וכך גם אני טענתי כל השנים, ושמחתי לראות שגדולי עולם אוחזים כך (אני חושב שהביא שם גם מהגרח"ק). גם הגר"מ מאזוז דיבר על כך בדרשתו האחרונה והביא שכך הבינו ממה שהביאה הגמ' מעשה דרבה ור' זירא, ללמוד שלא להשתכר (ויש חולקים, עיין פר"ח).
רואים בחוש שהרבה מהמשתכרים מגיעים לידי הוללות ושגעון שאין קשר בין זה לבין יר"ש. וחלקם מסתכנים בנהיגה, וחלקם מדברים שטויות שאחר כך מבקשים סליחה (גם בפורים הזה הגיע שיכור אחד לביתי וכו', ולמחרת התקשר לבקש סליחה על מה שדיבר כלפי כמה אנשים שנכחו שם. ולא היה שיכור לגמרי אלא שתה קצת).
להלן מספר ציטוטים:
הגראי"ל שטיינמן: "בן אדם ששותה דברים משכרים ואינו שולט על הנהגתו ודיבורו הוא איננו אדם, כי כל המעלה של האדם הוא השכל שחנן לו האלוקים". כשנשאל הגראי"ל שטיינמן האם צריך להשתכר בפורים, שאל: "האם החזון איש השתכר? האם הבריסקר רב השתכר?".
הגר"ג אדלשטיין: "ידוע מתיקוני הזוהר שיו"כ הוא כמו פורים, וכל מה שאפשר לזכות בפורים שייך גם ביו"כ, וביום פורים אפשר לקבל שלמות כזאת שביו"כ קשה יותר להשיג. יש החושבים שפורים הוא זמן פריקת עול, שיש בו ח"ו פטור מכל המצוות ושאפשר לפגוע בזולת בבן אדם לחברו, ידוע לי על מעשים שהיו ושפגעו בזולת בפורים ונענשו ר"ל. בפורים צריך ללמוד עד כמה שאפשר".
באדר תש"פ אמר ר' גרשון אדלשטיין בשיחה, שידוע שהיו כאלה שבפורים למדו בהתמדה וזכו בישועות, בזכות לימוד התורה בפורים, כי פורים זה יום של קיימו וקיבלו וצריכים לעסוק בתורה ובמצוות היום. ואם עושים הפוך, זה חטא חמור. "חשוב מאד להתפלל בכוונה וביישוב הדעת, בלי קלות ראש ופריקת עול. וכיצד יקיימו זאת אנשים צעירים השותים שתיה לשוכרה ללא גבולות והמאבדים צלם אנוש?".
הגר"מ שטרנבוך אמר כי השותה לשכרה הוא "נבל ברשות התורה", ושתייתו הינה "חילול ה' וזלזול בדת".
כשהוצגו הדברים לפני הגר"י זילברשטיין, ותמהו מה בדבר "חייב איניש לבסומי בפוריא", הזדעק הרב: "איזה מצווה יש לו?! עוברים על איסורי תורה, עוברים על 'לא תרצח', 'לא תעמוד על דם רעך', עוברים על 'בל תשחית' של הגוף ושל הכסף".
הגר"י סילמן: "שתיה לשוכרה יש בה סכנה גופנית גדולה, לעיתים מגיע לפיקוח נפש, ולא פחות מזה לסכנה רוחנית, שהידרדרותה תישאר גם אחר פורים. ומידי שנה מתבשרים על אסונות הנובעים משתיית אלכוהול, ויש בזה איסור של 'לא תרצח'!".
הגרש"א שטרן הביא את המאירי: "מכל מקום אין אנו מצווים להשתכר".
רבים נתלים בדברי השולחן ערוך, אך לא ניתן להבין דבר מתוך דברי השולחן ערוך עצמו כיוון שהוא מצטט את דברי רבא בלי לפרש אותם. לכן עלינו ללכת לספרו הארוך והמרחיב יותר, הבית יוסף. ושם הוא כותב במפורש (סימן תרצה) שאסור להשתכר אף בפורים! הוא מצטט את דברי רבא בגמרא ומפרש אותם לפי דברי אורחות החיים:
"כתוב בארחות חיים (הל' פורים אות לח) חייב אינש לבסומי בפוריא, לא שישתכר! שהשיכרות איסור גמור! ואין לך עבירה גדולה מזו, שהוא גורם לגילוי עריות ושפיכות דמים וכמה עבירות זולתן! אך שישתה יותר מלימודו מעט" והוא ממש כדברי הרמ"א.
ואם היה השו"ע רוצה לפסוק שצריך להשתכר, היה נוקט לשון הטור "וצריך שישתכר עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", אבל הוא נקט בדוקא את לשון הגמ' (ומהרמ"א נראה שלא הבין כך בשו"ע ולכן נקט לשון 'יש אומרים' אבל למעשה אין מחלוקת ביניהם).
השאר תגובה