סערת הקרוטונים / מרק או סלט עם קרוטונים

שאלה:

שלום הרב,
היום למדתי עם החברותא שלי בספר "וזאת הברכה",
ואנחנו במבוכה רבה.

יצא לנו שלגבי מרק עם קרוטונים יש לחלק:
אם השקדי מרק הם העיקר – מברך בורא מיני מזונות.
אם הם אינם העיקר – מברך שתי ברכות.

מה שאין כן לגבי סלט עם קרוטונים,
יצא לנו ש:
אם הקרוטונים הם העיקר – מברך בורא מיני מזונות.
אך אם הם אינם עיקר – מברך ברכה אחת (!) (בורא פרי האדמה).

מדוע כאשר המרק הוא העיקר – יברך שתי ברכות,
ומדוע כאשר הסלט הוא העיקר – מברך ברכה אחת בלבד?

תודה רבה.

תשובה:

שלום וברכה

אינני מכיר הבדל בין מרק לבין סלט, ההבדל הוא יותר ביחס לקרוטונים. כלומר, כאשר הם באים כחלק מעיקר הדבר, בפשטות יש ברכה אחת על כל התערובת, וכפי הכלל שכל שיש בו מחמשת מיני דגן הוא קובע את הברכה יש לברך מזונות. ראה משנה ברורה בתחילת סימן ריב. כאשר העיקר הוא המאכל והקרוטונים ניתנים רק לתיבול, לכאורה יש לברך רק על עיקר הדבר, וכמו שנהגו לגבי שניצל, שלמרות שיש לו ציפוי פריך ברכתו שהכל כיון שהציפוי נעשה רק לתיבול. אמנם בענין זה יש דעות חלוקות [כיון שזה ניתן לטעם] וגם המקרים הם די גבוליים לפעמים, וכיון שדעת החיי אדם בלאו הכי בכלל נא סעי' יג שכאשר כל סוג ניכר לעצמו להפריד ולברך שתי ברכות, והשו"ע הרב בסי' רד סעי' יג נקט שכאשר זו תערובת שלא התבשלה יחד אלא עירבבו שני דברים יחד יש שתי ברכות, עדיף להפריד מעט מראש ולברך שתי ברכות. וכך אני נוהג תמיד במרק, בתחילה מברך על המרק לבד, אחר כך לוקח שני שקדים ביד ומברך מזונות ורק אחר כך מערבב שקדים ואוכל.