שאלה:
שלום וברכה אני פונה אליכם להכוונה מה לעשות לנקות את הלב…
אני נשואה כמה שנים ב"ה, כמה חודשים אחרי נשואינו עברתי לעיר שבעלי גדל בחו"ל. לאחר תקופה לא ארוכה קרובת משפחה שלי הגיע לגור שם ,אני התמסרתי אליה בצורה יוצאת דופן(הרגשתי אחריות לעזור לה כי אני ההיתי הקרובה היחידה שלה ) עזרתי לה יום יום להזמין לה מוניות(היא לי ידעה את השפה) שעות על הטלפון לקבוע להם תורים לרופא כשהיתה צריכה ללכת לבית חולים בשבילה או הילדים תמיד התלוותי אליה זה יכל להיות בשעות לא שעות ואפילו באמצע הלילה , היינו מחכים שעות.. כשחזרנו הביתה אפילו לא אמרה לי תודה. שהיתה נוסעת לארץ היתה משאירה אצלי כמה ילדים, אחרי לידות עזרתי לה לחלק את הילדים דאגתי לה לאוכל,דאגתי לה לעבודה המון פעמים באתי לישון אצלה עם בעלי אם היתה צריכה לנסוע ואני שמרתי וכו וכו אני לא יכולה לספר פה על הכל אבל כל זה היה בהרגשה שברור מאילו ללא הערכה או הוקרה היתה מתקשרת אלי בעיקר שהיתה צריכה טובות וגם שבקשה טובות זה היה בצורה שלא יכלתי להגיד לא אפילו שלא היה לי את הכוחות. פעם אחת היא בקשה שהיא נוסעת לכמה ימים ושתשאיר אצלי את 2 הבנים שלה. זה בדיוק היה בימים שהיה לנו חופש מהעבודה וכבר היה לי ב"ה כמה ילדים והייתי זקוקה למנוחה הזאת אז אמרתי לה שאני לא יודעת אם אוכל אז היא אומרת לי :אה חשבתי שזה יקרה את בקטע לקחת טובות ולא לתת.. הייתי פשוט בהלם אני התמסרתי אליה בצורה יוצאת דופן, וככה היא אומרת.. נכון שבמשך השנים היא עזרה לי קצת פה ושם לעיתים רחוקות, אבל ככה לומר? היא לא זוכרת את האלפי הטובות שעזרתי לה, לא משנה שבסוף לא יכלתי להגיד לא והיא הביאה לי את הבנים שלה.. תכלס היום אני מרגישה שהלב שלי מלא וכואב מאד אני מרגישה שהיא ניצלה אותי,בלי לבדוק אם אני באמת יכולה בלי להודות ולהעריך ובלי הכרת הטוב. קשה לי לסלוח ולהיות בקשר איתה רציתי עצה ממכם בבקשה
תשובה:
שלום וברכה
קראתי בצער את כאבך. למעשה אין לי הרבה מה לומר לך מעבר לעובדה שככה זה העולם… יש אנשים שרואים בעיקר את עצמם, זה לא אומר שהם רעים חלילה, הם משוכנעים שהם אנשים טובים, פשוט משהו בראייה שלהם מצומצם ומרוכז בהם לבד, הם חשים בכל העוצמה את הקשיים שלהם, כך שנראה להם שלסייע להם זה הדבר הטבעי ביותר עד שהם כלל לא זוכרים זאת, הם מתקשים להכנס לראש של אדם אחר מה הוא מרגיש כאשר הוא צריך לטרוח עבורם, ונראה להם שכל זה ענין של מה בכך, וכאשר הם צריכים לסייע למישהו, הם חשים בכל העוצמה את הקושי והטירדה שבכך. כל זה גורם לעיוות גדול בחשיבה וזו התוצאה. אז, קודם כל תשמחי שאת לא כזו ב"ה, את שמחה להיטיב ונרתמת לכל עזרה וזה דבר נפלא, ויחד עם זה יש לרחם על מי שאין לו את התכונה הטובה הזו והוא מרוכז בעצמו, שכן אדם כזה בדרך כלל החיים שלו אפורים יותר נמוכים יותר והוא חסר את השמחה והסיפוק הבאים עם עשייה ברוכה.
כאשר נבין שככה זה, כל אחד עם טבעו ואופיו, אין כאן ניצול מכוון ורוע אלא באמת עיוורון מחשבתי, זה קודם כל יקהה קצת את הכעס, כלומר, היא באמת לא מתכוונת ומנסה לנצל והיא באמת משוכנעת שיש צדק בדבריה… ואחר כך נעשה חושבים ואולי גם נגיד מזמור לתודה על כך שבאמת יצא לך להיטיב בלי קבלת תמורה ובלי קבלת טובה, חסד של אמת בינך לבין בורא עולם, שזה דבר נפלא וזה עיקר המבדיל בין האדם לבהמה. רק אדם יודע ושואף להיטיב לאחרים, ובדבר הזה שאנחנו דבקים בה' יתברך, שכן כך הורו לנו חכמים "הדבק במידותיו, מה הוא רחום וכו'", וגם הקב"ה נותן ומשפיע עלינו כל הזמן מחסדיו ואנחנו כפויי טובה כלפיו ולא מכירים די הצורך בטובתו. כך שבעצם זכית להיות דבקה במידותיו של הקב"ה וזה הדבר הכי נפלא שיכול להיות.
המשיכי להיטיב ולהאיר פנים לכל אדם, ובעז"ה תדעו רק טוב כל ימיכם.
בהצלחה.
בעזה"י עברתי פה בדרך וגם אני התחממתי לאורם של הדברים הנ"ל המשיבים הנפש וכל טוב סלה לכבוד הרב ולשואלת הנכבדה.
האם שייך כאן "מי שאין בו דעת אסור לרחם עליו"?
אני מעדיף להכשל בלרחם על אנשים… צריך להיות בר דעת ואסרטיבי ויחד עם זה גם לוותר קצת ולהיות רך ונינוח.
השאר תגובה