שאלה:
מה עושים כשנמאס להתפלל? אין לי חשק לעמוד להתפלל.
תשובה:
שלום וברכה
קראתי את שאלתך המצערת, קשה לי קצת להשיב כי לא מספיק הסברת למה את מרגישה כך, ומה מביא אותך למחשבות הללו. אז ננסה לכתוב קצת באופן כללי.
בנושא הכוונה בתפילה והרצון להתפלל, יש לנו שתי בעיות לא קלות, שאם לא נשכיל לעסוק בהן ולעבוד עליהן, זה אכן יגרום לנו פחות להתפלל בכוונה.
הבעיה הראשונה היא הטקסט הקבוע… קשה להתחדש בתחושות ובהרגשות כאשר חוזרים על אותן המילים כל יום שלוש פעמים ביום לאורך שנים. והבעיה השניה, שלא תמיד מספיק חזקה אצלנו האמונה בהשגחת ה', וביכולתה של התפילה לשנות ולחרוץ גורלות.
על שתי הבעיות הללו אנחנו צריכים לעבוד!
ראשית, הנושא של האמונה הוא דבר שמצריך תחזוקה קבועה! כלומר, אדם שלא מתבונן סביבו, אודות בריאת העולם והשגחת ה' בעולם, מאבד את הרגש והאמונה נעשית אצלו יותר שטחית ומן השפה ולחוץ, הוא לא חי אותה בחיי המעשה. אדם צריך להתרגל הרבה לעסוק ולחשוב על הנושא הזה של האמונה בה' כדי לחזק אותה בליבו. בענין זה יש הרבה מה ללמוד והרבה מה לחשוב ויש לייחד לזה זמן כי זה עיקר תמצית חיינו בעולם הזה. בנוגע לבעיה הראשונה, יש הרבה להשקיע בהתחדשות בתפילה, ובענין זה יש כמה עצות: ראשית לייחד זמן שבועי לפחות ללמוד קצת את ביאורי התפילות, נניח כל שבוע ברכה אחרת בשמונה עשרה. בענין זה אני ממליץ על הספר הארת התפילה של הרב ויסבלום. כל שבוע מתחזקים בברכה איחרת, זה נותן המון התחדשות. שנית, יש עצה נפלאה לכוונה בתפילה, לפני כל ברכה לעצור שלוש שניות ולחשוב על מה הולכים לבקש עכשיו! זה מדהים כמה ריכוז זה נותן. והעצה האחרונה, והיא באמת מיוחדת, לא לשכוח, לפני יהיו לרצון שבסוף שמונה עשרה, לבקש בקשות פרטיות, על החיים ועל המשפחה ועל ההתקדמות בעבודת ה' ועל הפרנסה הבריאות וכל מה שכל אחד צריך, הרגעים הללו של תפילה בשפה שלנו ומכל הלב, הם מאוד מיוחדים ומחברים.
שיתקבלו התפילות.
