שאלה:
שלום,
למה אומרים לילדים סיפורי צדיקים? הרי להיות צדיק זה לא משהו שעובדים עליו ואז הופכים לצדיק (כמעט תמיד), זה מצריך מבנה אישיות מיוחד, חכמה מיוחדת ועוד שאו שנולדים עם זה או שלא. והאמירה שכל אחד יכול להיות צדיק פשוט לא נכונה, מספיק להסתובב קצת ברחוב ולפגוש אנשים לא כל כך חכמים בלשון המעטה וכדומה שאין להם דרך לשנות את זה. יש דברים פיזיים במוח שפשוט נתונים כך ואפשר לראות אותם בבדיקות MRI ואין דרך לשנות את זה. וגם אם כן, לא בצורות פורצות דרך. וגם אם אפשר למצוא פה ושם איזה "סיפור" שמראה על מישהו לא כשרוני שהפך לכזה, זה סיפור אחד למיליונים שמנסים ולא מצליחים.
והסיפורים האלו סתם מלחיצים ילדים לנסות ולעשות דברים שהם בכלל לא מסוגלים לעשות ולנסות להיות משהו של99.9 אחוז מהם אין את הכישורים בכלל טכנית להיות כאלו. ואפשר לראות את זה בעיניים – הרי למיליוני יהודים במרוצת השנים סיפרו את הסיפורים האלו, וכמה מהם הפכו לצדיקים?
משל מתחום אחר – לא יעלה על הדעת שמישהו מתחום הספורט יספר לבן שלו כל לילה סיפורי נפלאות משחקני ה-NBA, ליגת הכדורסל הטובה בעולם שיש בה סך הכל 450 אנשים מתוך עשרות מיליונים ואולי יותר שעושים הכל כדי להתקבל אליה. ויראה לו כל מיני "מופתים" (אפשר לראות הרבה מאד כאלו כמו למשל קליעות מסוף המגרש ברגע האחרון של משחק, "ריחופים" באוויר וכדומה) וינסה לדרבן את הבן שלו להיות כזה. הסיכוי להתקבל לליגה הזאת היא 0.01 אחוז ופשוט צריך טכנית נתונים שונים (גובה, יכולות תנועה שונות ועוד) שאם אין לך אותם אז אין סיכוי שתתקבל לליגה.
ואם מישהו יספר לבן שלו כאלו "מופתים" וסיפורים זה יכניס לילד לחצים שאם הוא מה-99.9 אחוז שאין לו סיכוי טכנית להצליח, סתם יעשו הרבה מאד נזק. כמו למשל פציעות מהתאמצות יתר, משברים נפשיים, בזבוז זמן בתחום מסויים במקום להשקיע זמן בתחום שכן מתאים לו ועוד ועוד.
תשובה:
שלום וברכה ידידי,
ראשית עירבבת בשאלתך שני תחומים שאין ביניהם קשר. התחלת עם הנושא של צדיק, שענינו יראת שמים ועבודת ה', והמשכת לנושא של כשרונות. אז נכון, לא לכל אדם יש אותם כשרונות, ולא כל אדם יוכל להגיע למה לימודית שווה לגדולי הדור גם אם יתאמץ מאוד. אבל בכל הנוגע ליראת שמים, בהחלט יש ללמד ילדים, שמי שעובד על עצמו, ולא משנה מה הם כישוריו, יוכל להתעלות ולהיות צדיק, אין בזה ספק בכלל. ומה שרוב העולם אינם צדיקים, הוא לא בגלל שטכנית אי אפשר, אלא בגלל שעבודת ה' היא דבר שלכולם לא קל, יש יצר הרע וכולנו בשלבים שונים של העבודה.
נקודה שניה שמאוד מאוד חשוב ללמד, ודוקא ביהדות יש לזה דגש חזק, ואתחיל עם סיפור:
כידוע, בבתי הכלא במדינת ישראל היום יש פרויקט רחב מאוד של שיקום אסירים, כאשר גולת הכותרת של הפעילות הזו, וההצלחה הגדולה ביותר, היא של שיקום באמצעות הדת! המחקרים מוכיחים, שרוב מוחלט של הפושעים חוזרים לפשע לאחר השחרור, ולעומת זאת אלו שעברו שיקום דתי וחזרו בעצם בתשובה, רובם הגדול אינם חוזרים לפשע!
מה הסיבה לכך?
ניסו לחקור ומצאו תובנה מדהימה:
מה שגורם לאדם לחזור לפשע, היא בעצם התחושה שהוא לעולם כבר לא יצליח, הוא כבר עם כתם, הוא בא ממשפחה נחשלת, וכו' וכו'… לעולם אני לא אהיה מנהל סניף בנק או איש הייטק מצליח, אז למה להתאמץ?
כלומר, יש סולם אחד של הצלחות, כולם נבחנים בו, ואם אני לא יכול להגיע למקום גבוה בסולם אז כל המאמץ לא שווה.
דוקא ביהדות זה לא כך!
לכל אדם יש סולם שלו! כל אדם נבחן ומתמודד עם נקודת הבחירה שלו, וכמו שהאריך בזה רבות הרב דסלר בספרו מכתב מאליהו, וכך גם י סיפורי צדיקים ידועים, כמו על ר' זושא מאניפולי שאמר לעולם לא ישאלו אותי מדוע לא הייתי אברהם אבינו, אלא מדוע לא הייתי זושא! ולכן, כל אדם באשר הוא, יש לו סולם שלו שהוא יכול להצליח בו, וזה כלל לא משנה מה שהוא יהיה תמיד במצב אחר משל חברו, משום שכל אחד מהם לפי הסולם שלו. וזה הטוב הגדול של היהדות, והיופי הגדול שמאפשר לכל אדם לגדול ולצמוח.
שנזכה לכל הטוב.
