כסאות שנתחלפו בטעות

שאלה:

שלום וברכה,
בזמן מנייני החצר של הקורונה, התפללנו בשטח הפתוח שבין הבניינים שלנו וכל שכן שרצה הביא כסאות וכו' לעצמו או לתועלת הציבור.
אנחנו הבאנו 8 כסאות משלנו, והשארנו אותם שם קבוע בחוץ. המנין לא התבטל באופן רשמי אבל לאט לאט הפסיקו להיות תפילות, אז כל אחד לקח מתישהו את החפצים שלו, ובאיזה יום אחד באנו לקחת את הכסאות שלנו וראינו שיש באזור 7 כסאות כאלה בסך הכל, כאשר 4 מתוכם עם השם שלנו, והשלושה הנותרים ללא השמות.
אז אבא שלי אמר – כנראה השכן האחר שהביא גם כסאות לקח בטעות את שלנו כי זה נראה אותם כסאות כתר, אז ניקח את שלו (השלוש שנשארו) ולא נורא (ובעצם הפסדנו 1). אז הוא לקח והביא אלינו הביתה. וכעת משתמשים בהם אצלינו בבית.
על 4 כסאות שנלקחו היה שם ונראה לי גם מס' טלפון, ועד עכשיו לא פנו אלינו להחזיר, ועל 3 כסאות שאבא שלי לקח אין שם, ועבר איזה שנתיים מאז, ומבחינתו מה שלקחנו הפך להיות שלנו ומה שהשכן לקח יהיה שלו.
יכול להיות שעד היום השכן לא שם לב, או שגם לשכן לא אכפת כמו שלאבא שלי לא אכפת. בכל אופן אבא שלי מניח שזה הסיפור ולא נראה לו שזה נגנב.
השאלה היא האם צריך להחזיר אותם או לא.
אם כן – א'. איך לעשות השבת אבידה? כי מי זוכר מה היה לפני שנתיים. ב'. האם מותר להשתמש בהם לבינתיים? ג'. כמה זמן להכריז השבת אבידה והאם הם יהפכו להיות שלנו במידה ולא יפנו אלינו?
אם לא – א'. האם הכסאות מותרים לשימוש. ב'. האם זה באמת הופך להיות שלנו.
(אנחנו אשכנזים אם יש מחלוקת בפוסקים)
תודה רבה רבה!

תשובה:

שלום וברכה,

אדם שהבחין שאחר לקח את החפץ שלו בטעות במקום לקחת את החפץ של עצמו, אסור לו לקחת את החפץ של החבר תמורת המוצר שלו. כיון שלקח בשוגג לא יודע להקנות את שלו לחברו ולכן לחברו אסור להשתמש בחפץ, ועליו לעשות השבת אבדה כדי לאתר את מי שהחליף בטעות. ולכן אסור להשתמש בכיסאות אלא יש לפרסם ולתלות מודעה על הטעות, ואם לא יאתרו את המחליף, ניתן לרשום בפנקס שמור את ערך הכיסאות עד שיבוא אליהו, ואז יהיה מותר להשתמש בכיסאות שהוחלפו.

בהצלחה. 

מקורות:

פסק בשו"ע סימן קלו סעיף ב שאם התחלפו כליו בבית המשתה, אסור לו להשתמש בהם. וכן כתב בבן איש חי ש"ר פרשת כי תצא סעיף י, שאם רואה שלקחו את שלו, וניכר שהלקיחה הייתה בשגגה, אסור לו לקחת את המעיל של חברו תחת המעיל שלו. שאין יודע להקנות את שלו לחברו. וכן מבואר בכסף הקדשים גבי אדם שהבחין שלקחו את מנעליו, ונשארו מנעלים זהים לשלו בבית המרחץ, שאסור לו לקחת את מנעלי חברו תחת מנעליו, וצידד שבנעליים יש להקל במקום צער גדול, עיי"ש. אמנם בלא צער כיון שהלוקח לקח בשגגה לא מקנה את בגדיו לחברו, ולכן אסור לחבר לקחת את הבגדים שאינם שלו תחת הבגדים שנלקחו ממנו. וכן בערוך השלחן לא נמצא היתר גורף, ואדרבה מדויק משם איסור גורף, שהתיר רק בבית מרחץ שהיה נהוג ומקובל שמסכימים להחלפת מנעלים, מותר. אבל במקום שאין מנהג כזה, אסור להחליף.