העסקת עובדת ניקיון נכרית בשבת

שאלה:

שלום,
האם מותר לשלם לעובדת ניקיון סכום כסף בקבלנות עבור ניקיון שבועי מבלי לציין איזה יום למרות שיש סיכוי רב שיבוצע בשבת. האם יש פה מראית העין? למרות שקצץ לה שכרה?
עבודות הניקיון כרוכות כמובן במלאכות מהתורה ומדרבנן.

תשובה:

כל דבר שמותר ליהודי לעשותו בשבת [רחיצת כלים, טאטוא הרצפה], וכיוצא בזה, מותר לבקש בין ממנקה יהודי ובין ממנקה גוי שיעשה את זה.

במקרה ומדובר במנקה גוי, ושוטף כלים, אף אם רואה אותו משתמש במטלית לניקוי הכלים אינו צריך לומר לו להפסיק אף על פי שזה אסור ליהודי כיון שהגוי עושה את זה לצורך עצמו שיהיה לו יותר קל לנקות [מאשר לנקות עם "ננס" שמותר גם ליהודי לנקות].

מותר לומר למנקה גוי, שיטאטא בין את הבית ובין את החצר בכל סוגי המטאטאים, ואפילו אם יש בחצר אדמה או עפר.[אבל למנקה יהודי אסור לעשות כן, ורק טאטוא בית מרוצף מותר].

אסור לומר לגוי מראש שינקה את הרצפה עם סחבה ומים, וכן אסור לומר לו לנקות עם שואב אבק וכדו', אך אם רואה אותו שוטף את הרצפה אינו צריך לומר לו להפסיק ואינו צריך למנוע ממנו לעשות זאת, אך אם עושה עם מכשירים חשמליים כשואב אבק וכד' צריך למנוע בעדו, כיון שזה דבר שעושה רעש [ונקרא "אוושא מילתא"].

מקורות:

טאטוא הבית והחצר, שו"ע או"ח סי' שלז ס"ב ומשנ"ב סק"י.

שטיפת כלים, בלי מטלית מותר גם ליהודי אם זה לצורך שבת, ולכן מותר לומר לגוי לעשות, ואם עושה זאת במטלית, כיון שעושה כן לצורכו שיספיק יותר מהר את עבודתו, מותר כפי שמצינו בשו"ע (סי' רעו וסי' שכה).

שטיפת רצפות- במים ומקל בלבד מותר כמבואר במשנ"ב (סי' שלז ס"ק טז) שאף ביהודי אסור רק משום גזירה דאשווי גומות, ובזה לא החמירו בנכרי וכמבואר לעיל לגבי טאטוא.

בסחבה ומכשיירים חשמליים, כיון שיש בזה איסור תורה, אסור לומר לו לעשות זאת, אך אם רואה אותו עושה זאת, עי' כף החיים (סי' שלז ס"ק כא) שלימד זכות על המקילים בזה, אך במכשירים חשמלים כיון שעושים רעש יש לאסור כעין שמצינו בסי' רמד בכל דבר שיש בו משום אוושא מילתא, וכעין זה מבואר בשו"ת אגרות משה ח"ב סי' ס, שאפילו על ידי שעון שבת אסור משום רעש, כ"ש לומר לגוי לעשות זאת [ראה כאן שנתבאר דבר זה].