לתרומות לחץ כאן

מתי יש חיוב לשלם דמי תיווך

שאלה:

שלום וברכה
אני תיווכתי בין שני בעלי עסקים כדי שיהיו שותפים בחברה של אחד מהם ע"י כך שאחד הצדדים קנה חלק מהחברה של הצד השני, אמנם לא נקבתי במפורש במהלך המו"מ על סכום התיווך שלי, אך היה ברור שזה פעולת תיווך!, השאלה שלי היא כעת לאחר ביצוע העסקה, האם וכמה מגיע לי כמתווך,
ועוד שאלה מכיוון שהעסקה נעשית בשני שלבים, הראשונה כעת והשניה בעוד תקופה, איך מחשבים את דמי התיווך, מסכום העסקה הכולל, או מכל שלב בנפרד, וממתי אני יכול לתבוע את דמי התיווך
יישר כח גדול

תשובה:

שלום וברכה,

אדם שקישר בין הצדדים עבור עסקה או עבור שידוך זכאי לדמי תיווך, גם אם אינו מתווך או שדכן רישמי. אם לא דובר על תשלום, יכול המתווך לדרוש תשלום של דמי תיווך מדין נהנה. כמבואר בביאור הגר"א סימן פז. 

חיוב דמי תיווך חל בזמן שעשו הצדדים קניין שמחייב את העסקה ולא צריך להמתין לסיום העסקה, אלא כל קניין שמחייב בין הצדדים מחייב תשלום של תיווך. ולכן אם הצדדים חתמו על עסקת שותפות חייבים שיהיה בשני שלבים, חייבים לשלם דמי תיווך על שני השלבים שיהיו בעיד.

בהצלחה.

מקורות:

בתשובות שער אפרים, סימן קנ, הכריע להלכה כדעת הרמ"א והתרומת הדשן שחיוב לשלם לשדכן חל בשעת הנישואין, וכותב שיש חילוק בין שדכנות למתווך עסקאות, שבשדכנות בסיום השידוך אף שעשו קניין עדיין לא הקנו גופם זה לזה אלא חיוב על הנישואין, ולא נחשב שהסתיימה פעולתו אלא בשעת הנישואין. אבל במקח שהצדדים התרצו ועשו קניין על הסחורה הרי הסחורה קנויה מיד ללוקח, וכיון שהסחורה קנויה לקונה חל חיוב לשלם מיד דמי סרסרנות – למרות שהסחורה עדיין לא עברה לרשות הקונה. ועל כן סובר השער אפרים שבתיווך של עסקה גם לפי התרומת הדשן יש לשלם בעת הקניין, ושעת הקניין בסחורה היא כשעת הנישואין בשדכנות, ואם אח"כ העסקה לא יצאה לפועל, אין זה קשור למתווך, כיון שהוא סיים את פעולתו בעת הקניין. ובספר חקרי לב סובר כדעת השער אפרים.

שיטות הפוסקים שצריך שיכתבו את הקניין של העסקה

בספר חוקי דרך כתב שהתשלום למתווך חל רק אחר שנכתב הקניין. ובשדכנות חיוב התשלום חל אחרי שכתבו את התנאים. ואם עשו קניין של תקיעת כף מועיל הדבר משום קניין סיטומתא, אבל עדיין לא חל חיוב התשלום עד שגם יכתבו את הקניין. הרי לנו שיטה חדשה בחיוב של סרסרנות, שמלבד הקניין צריך גם שיכתבו את הדברים. וכשיטה זו מצאנו גם ערוך השולחן (סימן קפה, י): "וכן הדין בשדכנות ושכר סרסרות צריכים לשלם אחר גמר המכירה ואחרי הקיומים ואם הקיומים הם בערכאות א"צ לשלם קודם גמר הקיום מהערכאות ואין הסרסור יכול לומר שישלישו עד אחר הקיום דלמה יעשו כן אחרי שאין חייבים לשלם קודם גמר הקיומים" נמצא שמלבד הקניין או סגירת העסקה, צריך שיהיה קיום לעסקה, ויהיה אפשרות לבצע את העסקה, ולכן צריך שיכתבו את העסקה שתהיה ברת תוקף בערכאות. 

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. יישר על תגובתכם.
    רציתי לשאול האם ידוע לכת"ר מה גובה אחוזי התשלום בעסקאות עסקיות (לא נדל"ן) במקרה זה שלא סוכם הסכום מראש.
    תודה רבה!

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל