שאלה:
האם צריכים להטביל קרש חיתוך לחלות שבת שמצופה זכוכית?
תשובה:
אם אתה חיברת בעצמך את הזכוכית לקרש הרי שגמר המלאכה היה על ידי יהודי ואין צורך לטבול. אמנם גם כשנעשה על ידי גוי יש שצידדו לפטור בטענה שהעיקר הוא הקרש ולא הזכוכית וכלי עץ פטורים מטבילה, אבל רבים החמירו לטבול אפילו בברכה, ראה בענין זה באוהל יעקב טבילת כלים אות רה. כמובן שאם התחתית היא מתכת יש חיוב טבילה.
אז אם אני מפרק את הזכוכית ומחבר חזרה , פטור מטבילה? [כי אם מטבילים את הכל ביחד נכנס מים לברזל ומחליד] או שיש עדיין עניין לפרק את הזכוכית ולהטביל רק את הזכוכית?
זה בנוי שיש קרש מעליו כמין טס ברזל, ומעליו מוברג הזכוכית. [לא נראה שעיקר זה הקרש, אם בלי הזכוכית לא ממש פרקטי לחתוך על הטס שלא ישר בעליל]
אם אתה חושש שיתקלקל, תטביל רק את הזכוכית ואז יש לסמוך להקל, בגלל שיש סוברים שבלאו הכי רק היא חייבת טבילה, ויש סוברים שבכלל לא חייבים לטבול, ויש כאן צד שזה נחשב גמר מלאכה ביד ישראל.
אז אם אני מטביל לברך או לא?
לא לברך.
בלי קשר לנידון הטבילה, לא כל כך מומלץ בשבת להניח את הלחם על הקרש בעודו על השולחן, כיוון שזה פוגם בעניין שצריך כיסוי מפה או בד מלמעלה ומלמטה לחלות,זכר למן שהיה עטוף בטל מעליו ומתחתיו.
תמהני לפקפק במנהג רוב בתי ישראל, ובעיני פשוט שהמגש הוא הכיסוי התחתון והמפית הוא הכיסוי העליון, למה צריך דוקא בד למטה?
פשיטא שנחשב ככיסוי תחתון, תיפוק לי "זכר למן" העיקר שיש משהו מעל ומתחת[היה טל למעלה ולמטה], מי קבע שזה צריך להיות מפה? לא ידעתי שטל = מפה.
השאר תגובה