לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

תאוות האכילה – למה הכוונה ומה הגדר?

שאלה:

שלום,
למירב ידיעתי אין שום בעיה שאדם למשל יאכל ארוחות טעימות וגלידה ועוגה פה ושם. אז מה ההגדרה למשל של תאוות אוכל? אדם שמקדיש לזה שעות רבות עם הכנות רבות וכדומה? אולי זה סתם פינוק וזה בסדר? מתי משהו נחשב בעצם תאווה בעייתית?

תשובה:

שלום וברכה

שתי נקודות חשובות יש בנושא זה שהזכרת:

האחד, שבשונה מדיני איסור והיתר שבתורה, בכל הנוגע להנהגות שאינם בכלל זה ואין להם גדרים ברורים, כל אדם יעשה לפי מעלתו ודרגתו בלי לקפוץ מדרגות. לא נדרש מאיתנו מה שהיה נוהג הגראי"ל שטיינמן זצ"ל שכידוע כמעט לא ידע טעם מזון מה הוא… ויש אינספור דרגות באמצע. ועיקר המבחן בדברים האלו תמיד הוא מה זה עושה לך, העבודה הזו מדכאת אותך? מצערת אותך? גורמת לך למצב רוח לא נעים? או אדרבה, לשמחה רוממות פעילות וקירבת ה'? אם זה מלווה בתחושה שלילית אז אתה ממש עדיין לא שם וזו עצת היצר, ואם זה גורם לך לתחושות חיוביות ורוממות אז זה מתאים. וכל אדם יתייעץ עם רבותיו.

ככלל, אנשים רגילים כמונו לא ימנעו עצמם מאכילה רגילה של דברים טעימים, זה לא הנושא שלנו כרגע. אבל כאן בא הנושא השני.

לא להיות שקוע באוכל ורדוף אחריו! כל אדם יכול לישם לעצמו גבולות! אפשר לאכול גלידה, אבל לא ללכת חצי שעה עד לחנות כדי לקנותה… לאכול גלידה, אבל למה שתי מנות גדושות? לא מספיק אחת? גם מצד הבריאות…

אינני רוצה להכנס לדוגמאות, אבל אלו שתי העקרונות, ללכת כל אדם לפי דרגתו, וליהנות מהחיים אבל בטעם ובמידה ושלא יהיה זה מרכז החיים…

ניתן לראות לפעמים אנשים בשמחות, עומדים בבר וממלאים את הצלחת שוב ושוב ושוב… מותר גם לשבת לשוחח בנעימות עם ידידים, לאכול לפי הצורך והנעימות, ולא להיות לחוץ לאכול מהכל…

בשורות טובות.

הצטרף לדיון

תגובה 1

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל