שאלה:
האם יש צורך לאישה להגיד ברכת הגומל אחרי גרידה בהרדמה כללית?
תשובה:
שלום וברכה
כיון שהגרידה עצמה היא הליך נטול סיכונים, ואינו דומה לניתוח, הגם שהיתה הרדמה אין צורך לברך, בפרט שמדובר באשה שיש שנהגו שכלל אינה חייבת בברכה זו כיון שמטבעה היא נאמרת בפני קהל רב, וכל כבודה בת מלך פנימה.
בשורות טובות ותזכו לזרע בר קיימא, בנים ובנים מבורכים ומוצלחים!
איני מבין מדוע כבוד הרב מורה כך?
הרי מדובר בהרדמה כללית ובניתוח פולשני.
לפחות לבני ספרד, זה חשיב כחולה שעלה למטתו יום אחד.
לענ"ד, בת ספרד חייבת לברך!
זה לא ניתוח, יש הרדמה זה נכון, אבל אין כאן חולי, ולכן הגם שבסופו של דבר יש כאן חולשה יום יומיים, אינני חושב שיש מקום לברכת הגומל.
מחילה מכבוד תורתו, אינני מסכים.
לדעת השו“ע (רי“ט, ח), כל חולה שנפל למשכב צריך לברך, אף כשאין בו סכנה – כך דעת הרמב“ן ודעת כף החיים (ס“ק מו) והרב עובדיה יוסף (ילקוט יוסף רי“ט, כב),
שכל חולה שנפל למשכב או שנחלש כל גופו( אפילו יום אחד) ואולי אפילו כמה שעות, ואולי אפילו שעה צריך לברך!
בשונה מבני אשכנז שהולכים ביד רמ"א, שפסק את דעת הראב"ד – שמברך הגומל רק חולי שיש בו סכנה.
לא אמרתי שחייבים חולי שיש בו סכנה למנהג בני ספרד, אני מצדד שאולי אין כאן חולי כלל. יש חולשה זמנית בגלל הרדמה והטיפול, אבל אין חולי. אולי.
בכל מקרה, בני ספרד נהגו לברך גם על הליכים רפואיים שהוצרכו השגחה של שכיבה במיטה, אפילו מועטת, ואפילו בלא הרדמה כללית (וקל וחומר כשיש גם הרדמה כללית)
ובמקום מנהג אין אומרים סב"ל כמו שמוכח בדברי תרומת הדשן (סי' לד).
אינני מכיר כלל זה.
השאר תגובה