סעודת פורים בלילה משותפת בשנת אבל

שאלה:

שלום רב.
במשפחה אנו נוהגים לאכול סעודת פורים בלילה.
כעת אנו בשנת אבל, האם מותר למשפחה להתאסף בליל פורים לסעודה יחד?
הדין משנה אם עושים ביום סעודה נוספת?
השאלה לפי האשכנזים.
אשמח גם למקורות.

תשובה:

שלום וברכה

ראשית חשוב לציין שעיקר מצות סעודת פורים היא ביום, לגבי הלילה רק כתוב שמרבים מעט בסעודה, אבל אין בזה קיום של מצות סעודת פורים.

לפיכך, אין איסור לאבל לסעוד בקרב בני משפחתו הקרובה, זו אינה נחשבת סעודת מרעים כיון שרגילים לעשות זאת מפעם לפעם, אבל אם מדובר בסעודה המונית שכל בני המשפחה מתקבצים יחד בקהל רב, הדין כך: אם זו סעודת פורים ביום וכך רגילים תמיד [אצלכם אין רגילות כזו], מותר, אבל בלילה שאין מצות סעודה, נראה להחמיר.

כמו כן, אין לעשות מוזיקה בסעודה זו.

בשורות טובות ומן השמים תנוחמו.

מקורות:

בשו”ת ישכיל עבדי חלק ח’ סימן כ’ מביא מהבאר היטב ביו”ד רמו,יח בשם תשובת מהר”ם מינץ שמותר לאבל תוך י”ב חודש לסעוד בסעודת סיום מסכת, וגם מפתחי תשובה ביו”ד שצא,ה שמשמע בים של שלמה שסעודת בר מצוה דינה כסעודת סיום מסכת והסיק שאם כן ודאי שלא גריעא סעודת פורים מסעודת סיום ובר מצוה דמותר להשתתף עמהם אף שהיא אצל אחר ולדעת המחמירים דדוקא בביתו מותר יהא מותר להזמין לסעודתו אורחים ולדעת המקילין אפילו חוץ לביתו, ומכיון דקי”ל דהלכה כדברי המיקל באבל אם כן ודאי דאין לנו למחות במי שהזמינו אותו לסעודת מצוה. וכן מובא בשם הגרי”ש אלישיב זצ"ל שאם משפחות שני אחים רגילים מדי שנה לסעוד יחדיו את סעודת פורים בשעת אבילות שלהם מותר להם לסעוד יחד כמנהגם וכן מותר לאבל להזמין אורחים שהוא רגיל להזמינם תמיד וכן יכול ללכת לאכול אפילו במקום שיש כמה אורחים וכפי שהוא רגיל ללכת תמיד (הליכות והנהגות עמ’ 25).

ובשבט הקהתי יו”ד חלק ג’ סימן רצ”ב כותב להוכיח שמותר לו להשתכר כרגיל.