שאלה:
בשבת.
טיפות נוזל קרות כגון: מים קרים או מרק/רוטב קר, טופטפו בשוגג,
ישירות על פלטה-חמה, שפועלת מלפני כניסת השבת.
1]זה איסור דרבנן בלבד, משום שאין צורך בבישול הזה, וגם לא התכוון לגרום לו?
2]האם רצוי מיד אחרי שהן טופטפו, להביא טישו ולספוג אותן, לפני שהן יתחממו על הפלטה?
כדי שלא יעבור בשוגג על בישול דרבנן?
קראתי:
"בענין זה יש חילוקי מנהגים:
בשביתת השבת [מבשל באר רחובות ס"ק יט] כתב שמספיק לנער מעט את הכפית
שלא יהיו עליה טיפות ממש, ואז מותר להכניסה לסיר.
אולם החזון איש החמיר לנגב את הכפית או הכוס לגמרי. [כך העידו תלמידיו].
וכ"כ בשו"ת אגרות משה או"ח ח"א סי' צג ובח"ד סי' עד בישול אות יט
ובשו"ת מנחת יצחק ח"ט סי' ל – לא,
ומשום שהחמירו אפילו בבישול מועט כזה
[לענין שאריות תה שהם לח שהצטנן, וכבר נתבשלו תחילה, יש שהקילו יותר].".
אז לכאורה כן רצוי לספוג עם טישו, מהר לפני שהטיפות מתחממות, ואולי גם מתאדות על הפלטה?
תודה.
תשובה:
שלום וברכה
ראשית אינני בטוח שניתן להספיג לפני שיגיעו ליד סולדת.
אני רק רוצה להעיר שעשית כאן השוואה שאינה מדוייקת, במקרה של התה אדם עושה פעולה בכוונה תחילה רק אין לו בה צורך, היא חסרת משמעות מבחינתו בגלל מיעוט המים וכו', כאן מדובר במתעסק כלומר לא היתה לו כלל כוונה לעשייה, כמו אדם שנשען על הקיר וכבה החשמל וכיוצא בזה.
האם רצוי מיד אחרי שהן טופטפו, להביא טישו ולספוג אותן, כל עוד קיים סיכוי כלשהו שיצליח לספוג אותן, לפני שהן יתחממו על הפלטה?
תודה.
רצוי.
השאר תגובה