שאלה:
שלום וברכה
כשקראתי היום פרשת המן לא הבנתי כמה נקודות בפרשה.
א. 'בין הערבים תאכלו בשר' האם ירידת השליו התחיל ביום שהתחיל המן. ואם כן למה התלוננו בפרשת המתאוננים שאין להם בשר. וגם שם קבלו 'ויגז שלווים' ומה היה ההבדל?
ב. ואם כן מה היה ביום שישי האם קיבלו מנה נוספת ומתי זה ירד ביום שישי. אולי על זה התכוון הפסוק 'ואת אשר תבשלו בשלו' והאם היה מותר להשאיר ממנו עד בוקר?
חושב שחסר לי הבנה או ידע מחז"ל בנושא הזה ואשמח מאוד לקבל הסבר על הנושא.
תודה מראש ותזכו למצוות
תשובה:
שלום וברכה
עמד על שאלה זו הרמב"ן שם, ומבאר שאכן בתחילה ניתן לה מעט בשר ואחר כך כשהתאוו ניתן להם בשפע, אני מעתיק מדבריו:
רמב"ן שמות פרק טז פסוק יב (פרשת בשלח)
וענין השלו השני בקברות התאוה (במדבר יא לא), כי לא בא להם ממנו עתה לשובע כאשר יאמר בכאן תמיד (בפסוקים ח יב) בשר לאכול ולחם לשבוע. ויתכן שהיו גדוליהם לוקטין אותו, או שהיה מזדמן לחסידים שבהם, וצעיריהם היו תאבים לו ורעבים ממנו, כי לא יספר בשלו וילקטו המרבה והממעיט כאשר אמר במן, ולכך אמר שם (במדבר יא ד) והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה, ואמר (שם) וישובו ויבכו גם בני ישראל, שהיו גם מהם בוכים לו ולא כלם, ואז נתן להם ממנו לרוב מאד, כאשר אמר (שם לב) הממעיט אסף עשרה חמרים, ואכלו חדש ימים בשפע ההוא ושב לענינו הראשון. ועל דרך הפשט היו כל מעשה השלו לעתים, והמן שהיה חיותם היה להם תמיד, כי עיקר תלונתם עליו כדכתיב כי הוצאתם אותנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב:
עי' בחזקוני ובעוד ראשונים. שהשליו יירד רק לזמן קצר. רק המן ירד במשך ארבעים שנה וכמו שהכתוב מדגיש.
השאר תגובה