איטר [אדם שמאלי] – מה עושה ביד ימין ומה ביד שמאל?

שאלה:

שלום כבוד הרב,

רציתי לשאול 2 שאלות:
1. לצערי הרב בשבת האחרונה שאלתי מכרה שלי איפה קנתה חולצה מאד יפה שלבשה. באותו רגע שכחתי ש"חפציך אסורים" והיא ענתה לי. מיד אחרי זה נזכרתי שבעצם אסור היה לי לשאול ומאד הצטערתי.
הבעיה שאחיין שלי עומד להתחתן ופשוט אין לי מה ללבוש ולכן כן הלכתי אתמול וקניתי אותה חולצה. למעשה הוספתי בכך חטא על פשע. השאלה שלי את המכרה הייתה בשגגה לגמרי אך אחכ כן זכרתי שאסור רק שלצערי כן קניתי. לצערי נכשלתי בזה מאד והשאלה שלי אם מותר לי בכלל ללבוש את החולצה. אני מפקפקת אם מותר לי. מה דעת הרב?

2. אני שמאלית ונתקלת בהרבה שאלות הלכתיות עקב כך. למשל: כתוב שכשאוכלים משהו צריך להחזיקו ביד ימין ואח"כ לברך. השאלה אם עלי להחזיק ביד שמאל שהיא החזקה שלי? כמו כן אני עושה הפרשת חלה כל שבוע בעזרת ה' בלי נדר. האם כשאני מפרישה את החלה אני עושה זאת ביד ימין או שמאל אם אני שמאלית?

תודה רבה!!!!

תשובה:

שלום וברכה

א. מותר לך ללבוש את החולצה למרות שהדיבור עצמו היה אסור, אין קשר בין הדברים.

ב. בנושא זה עסק בהרחבה בשו"ת באר משה חלק ב סימן ג, וראיתי למי שליקט וסיכם את דבריו ואני מעתיק לך:

1. לעניין קשירת נעליים שכל אדם צריך להקפיד לקשור נעל שמאל תחילה (שלחן ערוך סימן ב סעיף ד), מכל מקום איטרת יד צריכה לקשור נעל ימין תחילה (משנה ברורה סק"ו. ואף שיש חולקים, מכל מקום לגבי אישה שבלאו הכי יש אומרים שיש לה תמיד לקשור נעל ימין תחילה היות ואינה מניחה תפילין, נראה שאם היא איטרת יד נכון יותר שתקשור נעל ימין תחילה).

2. בלבישת הבגדים יש להקדים ללבוש צד ימין של הבגד (שו"ת באר משה חלק ב' סימן ג אות א).

3. יש לרחוץ יד ימין תחילה (שו"ת באר משה שם).

4. לגבי קינוח בבית הכסא, כל אדם צריך להקפיד שלא לקנח ביד ימין (שלחן ערוך סימן ג סעיף י), אולם איטר יד צריך לקנח ביד שמאל שלו שהוא שהוא ימין כל אדם (משנה ברורה ס"ק יז).

5. בנטילת ידיים בבוקר ההלכה היא שיש ליטול את הספל ביד ימין ולהעביר אותו ליד שמאל כדי שיטול יד ימין תחילה (שלחן ערוך סימן ד סעיף י), והוא הדין לגבי איטר יד שיש לו ללכת בזה אחרי יד ימין של כל אדם (משנה ברורה ס"ק כב).

6. כשאומרים את הפסוק הראשון בקריאת שמע נוהגים לכסות את העיניים ביד ימין (שלחן ערוך סימן סא סעיף ה, ומשנה ברורה ס"ק יז). והוא הדין לאיטר יד שיכסה עיניו ביד ימין של כל אדם (עוד יוסף חי פרשת וארא אות ג, ושו"ת באר משה חלק ב' סימן א. וכן הובא בספר ארחות רבנו חלק א' עמוד נג שכן נהג הגר"י קניבסקי זצ"ל למרות שהיה איטר גמור).

7. בסוף תפילת שמונה עשרה כל אדם עוקר רגל שמאל תחילה (שלחן ערוך סימן קכג סעיף ג). ולגבי איטר יד נחלקו בזה הפוסקים, יש אומרים שיעקור רגל שמאל שלו תחילה, היינו רגל ימין של כל אדם (שלחן ערוך הרב סעיף ה, וביאור הלכה שם ד"ה כשפוסע). ויש אומרים שיעקור רגל שמאל של כל אדם תחילה (ערוך השלחן סעיף ז, וכף החיים ס"ק כג. וכ"כ בשו"ת באר משה שם סימן ג אות ט), ולהלכה, את יכולה לבחור לנהוג איך שאת רוצה.

8. בנטילת ידיים לסעודה יש ליטול יד שמאל שלו תחילה היינו יד ימין של כל אדם (פרי מגדים סימן קנח באשל אברהם סק"א).

9. ההלכה היא שיש להחזיק כל דבר שמברך עליו לאכלו או להריח בו ביד ימין (שלחן ערוך סימן רו סעיף ד), אולם נחלקו הפוסקים לגבי איטר יד, יש אומרים שיאחז ביד ימין שלו, היינו יד שמאל של כל אדם (משנה ברורה ס"ק יח), ויש אומרים שיאחז ביד שמאל שלו, היינו יד ימין של כל אדם (כף החיים סק"ל שכן הוא לפי דברי המקובלים, ושכן עמא דבר. וכן מסקנת שו"ת באר משה שם אות יח), ולהלכה, את יכולה לבחור לנהוג בזה איך שאת רוצה. אמנם לחם יש לאחוז בשתי ידיים בשעת הברכה (שלחן ערוך סימן קסז סעיף ד).

10. גם איטר יד צריך להניח את המזוזה בצד ימין של הנכנס לבית (רמ"א יורה דעה סימן רפט סעיף ב). והוא הדין אם האיטר יד גר בבית לבדו או שכל בני הבית אטרים (ט"ז שם סק"ה, ושכן נוהגין).

11. יש לנשק את המזוזה ביד ימין שלו שהוא שמאל כל אדם (שו"ת באר משה שם סימן ב אות ד).