שאלה:
האם לאשכנזים מותר לאפות לחמניות בתנור בשרי שאינו בן יומו ואח"כ לאוכלו אם מאכלים חלביים??
תשובה:
שלום וברכה
כדי לעשות זאת לכתחילה יש לנקותו היטב, ולהפעיל חצי שעה ריק על החום המירבי, ואז זה בסדר [ובתבנית פרווה].
ברכה והצלחה.
שאלות שנצפות עכשיו:
מאמרים אחרונים
מדריכים הלכתיים
מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?
מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל
לכאורה יש פה טעות או אי הבנה בפסק הלכה.
להלכה נפסק שריחא לאו מילתא היא ולחמניות זה דבר יבש.
עי' בספר פסקים ותשובות סי' צז י'. שמותר לכתחילה לאפות חלות וכדומה בתנור בשרי או חלבי אפילו בן יומו ולאכול במין הנגדי.
רק בתבניות בן יומו יש להחמיר אם לא הפסיק עם נייר כסף וכדומה…
מאיפה החומרות האלה. אפילו בכלי אינו ב"י מותר אם אינו מבשל ממש לאכילת חלבית. לחמניות אוכלים את זה בכל מצבים.
ובכלל לחמניות זה דבר יבש ובתנור זה מותר לכתחילה.
אפילו בפסח שמחמירין אם אפה חמץ ומצה ביחד בתנור קטן וסתום מתירין בהפסד. עאכ"ו כאן שזה מדובר באינו ב"י.
יש להדגיש שזה מדובר בתנור מלוכלך ואז כדאי להדליק לפני שאופים לזמן קצר כדאי שהמאכלים שנשארו ישרפו. כי בתנור נקי אין שום סיבה לאסור אפילו בזה אחרי זה ברגע שזה מדובר בדבר יבש…
ריחא לאו מלתא הוא רק היתר בדיעבד כמבואר ברמ"א בסי' קח, ולכן הגם שכאן לא מדובר בממשות בשר, המנהג הוא כמו שכתבתי.
אני חוזר שוב, לא דיברנו מה יהיה הדין בדיעבד, אלא שלכתחילה אין לעשות זאת.
אפשר לדעת מה המקור המנהג?. כי בהרבה ספרים ראיתי שאם התנור נקי. מותר לאפות חלות זה אחרי זה. ולאכול במין הנגדי.
ראה שש"כ פרק מב סעי' כ, וראה ס' הכשרות פרק א' סעי' מ ומה שהביא שם מדברי המנחת יצחק, וראה מה שכתב בזה בס' שערי תורת הבית סימן ג' ועוד האריכו בזה רבים ואטו כרוכלא ליזיל וליחשיב… אמנם בשם הגר"מ פיינשטין הובא שהקל בזה.
בספר פסקים ותשובות סי' צז סעיף י מתיר לכתחילה לכל הדיעות..
הספר אינו תחת ידי יישר כח.
השאר תגובה