שאלה:
בס"ד
האם מותר להסתובב עם גרעינים בשבת בכיס?
ומה הדין אם נפלו לי שני גרעינים על האדמה בשבת, ולא מצאתי אותם האם עברתי איסור?
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
זה ודאי לא פסיק רישא -לא בהכרח יצמיח או יכול להצמיח, תלוי היכן נפל ובאיזה צורה ובכלל אינני יודע אם זה יכול להצמיח אחרי הקלייה. ודבר שאינו מתכוין כאשר אינו פסיק רישא אינו מלאכה. כאן זה גם נחשב מתעסק, כלומר כלל לא היתה כוונה לפעולה, זה פשוט נפל ואין חשש.
אמנם, בעיני זה מאוד גס וזול הפיצוח הרחובי הפומבי הזה, ומאז ומתמיד אני לא אוהב את המעשה הזה שבעיני אינו מתאים ליהודי של שבת… ועוד לא דיברנו על הטינוף של רשות הרבים…
בכל פעם שמאן דהוא הולך ברחוב מאחורי ומפצח גרעינים, אני נגעל מהרעש של הפיצוח בעודי מעלה בראשי מחשבה על טינוף וגרגרנות, וזה מיד יוצר רושם שלילי בעיני.
כנראה עלי ללמוד לשפוט יותר לכף זכות
….ובאם היגענו למידה של לדון לכך זכות…., שמעתי פעם מרב גדול וחשוב מאוד ספרדי שליט"א,שאולי נוצר הנוהל הזה במקומות מדינות המזרח ששם בשבת בדרך לבית הכנסת היו עוברים בתי הטיפלה של הערבים- ולרוק במעבר להרגשת דיחוי כמובן לא היה ניתן,ולכן היה נוהל הליכות להשאיר נדבת קליפת גרעין כביטוי דיחוי הטומאה.
ויתכן שרעיון הנ"ל נלקח ממה שהביא בשו"ת רבבות אפרים סי'-ס'מקור לזה שיש נוהגים לירוק בשעת עלינו לשבח בשעה שאומרים -שהם וכו'-מהט"ז יור"ד סי' קעט' שכתב- וע"כ אין להקשות ממה שנוהגים ברקיקה קודם ואנחנו כורעים דהכל יודעים שהרקיקה היא לביזיון הגילולים של ע"כ והוא כבוד שמים שמזכיר אח"כ עכ"ל.ועוד בשו"ת הנ"ל הביא מהקצות השולחן סי' כד' שכתב שיש נוהגים לירוק הבעל המונם-הרי דיש מנהג.-וא"כ בנידון שלנו לא כ"כ רחוק לזהות שמה שעשו במזרח בשעתו היה לביזיון התיפלה בערמה בגרעינים שרק באופן כזה התאפשר לישראל קדושים.
השאר תגובה